יום שבת, 6 ביוני 2015
הסרטים שלנו - NLP ודמיון מודרך
הסרטים שלנו - NLP ודמיון מודרך
השבוע עמדתי בתור. לפני עמדה אישה
וניהלה שיחה בקולי קולות בטלפון הנייד, כך שנאלצתי לשמוע. במהלך השיחה היא חזרה
שוב ושוב על המשפטים: אבל הוא חי בסרט, הוא ממש חי בסרט, באיזה סרט הוא חי? מה
הסיפור שלו? וכך המשיכה עוד ועוד.
ובעודי שומעת, הרהרתי בסרטים שאנו
מייצרים. האם אנחנו מודעים להם? מה הסיפור שלנו? איזה תפקיד אנחנו ממלאים בסרטים
שלנו? האם אנחנו שולטים בסרטים של חיינו? האם אנחנו לוקחים אחריות בתהליך יצירת
הסרט? ובכלל, באיזה סרט אנחנו חיים?
בעבודה על סרט יש תפקידים רבים: התסריטאי,
האחראי לסיפור העלילה, לדיאלוגים; הבמאי, האחראי להפוך את העלילה לתמונה מצולמת,
לעבודה עם שחקנים; צלם, מלחין, אנשי עיצוב, הפקה, תלבושות, עורך, אנשי צוות ועוד.
בחיים אנחנו אוחזים בכל התפקידים,
ממש כמו בסרט. אנחנו לרוב ממלאים את התפקיד המרכזי, מביימים את הסיטואציה, עורכים
ומפיקים את חיינו. אך האם כשאנו עושים זאת אנחנו במודעות, האם אנחנו עוצרים לפעמים
כדי לשאול את השאלות הנכונות, מבינים בכל רגע נתון מה תפקידנו וכיצד אנחנו מנהלים
אותו?
האם כשאנו צופים, מקשיבים או שותפים
לסרטים של אחרים, אנחנו מבינים שסרט של מישהו אחר הוא הסרט שלו, ואילו לנו יש סרט
משלנו, ולכן אנחנו בעצם צופים או משתתפים בסרטים שונים?
האם בסרט שלנו אנחנו גיבורים, שחקני
משנה, או שאחרים בסרט זה הם הגיבורים?
של מי הסיפור, שלנו או של אחרים? איך
אנחנו לוקחים אחריות על הסרטים שלנו?
מכאן, האם אנחנו מבינים שכשאנחנו
התסריטאים, הבמאים, הגיבורים והעורכים של כל הסרטים בחיינו - נוכל תמיד לבדוק אם
אלה הסרטים שאנו רוצים ליצור? האם בהם אנחנו רוצים להשתתף, לצפות?
ובעיקר, האם אנו מודעים לעובדה
שאנחנו, בכל רגע נתון, יכולים לשנות אותם? מכיוון שהסרטים בחיינו אינם חד-פעמיים,
ואנחנו יוצרים אותם כל הזמן - בידינו היכולת לעשות בהם את השינויים המתאימים.
מי אחראי
כאשר אנחנו עובדים עם כלי ה-NLP והדמיון
המודרך, אחד הדברים הראשונים שנלמד הוא שבסרט שלנו אנו השולטים והאחראים הבלעדיים
לו.
מכאן נחליט שבכל רגע נתון בסרט הזה
נמלא את כל התפקידים - תסריטאי, במאי, גיבור, מפיק, צלם, מלחין ועורך - מתוך
מודעות לתפקיד המתבקש בכל מצב.
מתוך כך נבחר את הז'אנר. האם חיינו
הם דרמה מתמשכת, קומדיה קלילה, או אקשן ומתח אינסופיים, והאם כך אנחנו בוחרים
שחיינו יהיו. האם הסרט סרט איכותי, או סרט רע. האם הסרט יזכה בפרסים, או ייעלם
באיזו ספריית די.וי.די. האם נלמד את השיעורים החשובים מתוך סרטים קודמים שביימנו,
כדי להפוך את הסרט הנוכחי שלנו לטוב יותר, מתאים לנו יותר - כזה שאיתו נהיה שלמים,
ובזכותו יתאפשר לנו לביים גם את הסרט הבא שלנו בשילוב כל הכלים, היכולות, האמונות
והמשאבים שבנו לכדי יצירת מופת.
התסריט: חשיבה יוצרת מציאות
חשיבה יוצרת מציאות, ומתוך כך כל דבר
שנרצה להשיג הוא פרי יצירה מנטלית שתתורגם לאחר מכן לעשייה. יצירת הסיפור שאותו
אנו רוצים להגשים תאפשר לנו להתחיל בתהליך, מתוך הבנה שאנו אלה הבוחרים את התסריט
- הסיפור, העלילה - בכל רגע נתון בחיינו.
לכן כשנחליט ליצור תסריט חדש בחיינו
נבדוק אם יש לנו תסריט מנצח. האם אנו חושבים על כל פרט, רואים בעיני רוחנו את
העלילה, מבינים את השלבים, בודקים כשלים, אתגרים. באילו כלים ויכולות נשתמש כדי
לצלוח אותם. האם סימַנו את פריצת הדרך, הרגע הזה שממנו אין דרך חזרה, כי אנחנו
כל-כך קרובים. האם יצרנו מתווה - התחלה, אמצע וסוף. ומכאן, היכן אנחנו רוצים למצוא
את עצמנו כשנסיים.
הגיבור: בדרך אל המטרה
אנחנו הגיבורים של התסריטים שלנו,
לכן נוודא שאנחנו הדמות המרכזית. זו שבוחרת לעזוב מצב קיים כדי למצוא מקור חיים
שיביא אותה למצב אחר, מתאים ובוגר יותר. זו שיש לה קריאה לפעולה, כזו שמתעוררת
באופן כה עמוק, שקשה לסרב לה גם אם היא מציבה אתגרים.
כדי שהגיבור - אנחנו - יצליח להגשים
את המטרה, החזון, החלום, חשוב מאוד להגדיר את מטרת הגיבור. לוודא שהמטרה אכן
מתאימה, אקולוגית לחיים. להבין שהמטרה והדרך אליה יאפשרו את תהליך השינוי המתבקש,
תוך אמונה וביטחון ביכולות, בהשקעה, בתהליך.
לשם כך חשוב להבין את הגיבור שלנו -
אנחנו. האם אנחנו גיבור פעיל או סביל. האם אנחנו עושים כל מה שנדרש כדי להשיג את
מטרותינו, או שאנו נותנים לעלילה, לנסיבות או לאחרים להוביל אותנו. האם הגיבור
נותן מקום לכל הדמויות הנוספות המשתתפות, או מתעלם מהן עד שהן הופכות לחסרות
חשיבות. האם הגיבור פועל בדרך המתאימה לערכים ולאמונות שלו, או שהוא בוגד בהם והופך
את דמותו למבלבלת, או לא אמינה.
מתוך כך נבחר אם הגיבור - אנחנו -
באמת רוצה להיות ולעבור את המסע בסיפור שיצרנו. נבדוק עם עצמנו איזה מין גיבור
אנחנו רוצים להיות, אילו תכונות חשוב שיהיו לגיבור שבנו. אילו כלים הוא צריך למסע.
לאילו בני ברית הוא זקוק. אילו שדים הוא עלול לפגוש בדרך, והאם יש לו כל ההגנות,
הכוחות והיכולות כדי לגבור עליהם. האם המטרה שאליה הוא רוצה להגיע ראויה ושווה את
המאמצים המושקעים. והאם הוא יכול לראות בעיני רוחו את תמונת הניצחון שלו, את הרגע
שבו הוא השיג את המטרה.
הבמאי: מול המבקרים והקהל
ברגע שאנו בטוחים שבחרנו את התסריט
המתאים לנו בשלב זה של חיינו, שאנחנו אוהבים את הגיבור שלנו ורוצים שהוא יצליח
במשימתו - נשלב את הבמאי, שתפקידו לעבד את כל הנתונים ולהופכם ליצירה.
חשוב שהבמאי ישלוט בכל המצבים, יכיר
את התסריט על בוריו ויידע מראש מה הוא רוצה להשיג, לקבל. יידע להפעיל את הגיבור
ואת שאר השחקנים. יידע מתי סצנה מתחילה ומתי היא מסתיימת. מה חשוב לו שיהיה בחזית
התמונה ומה יהיה ברקע שלה. יבין את הרציונל של הגיבור ושל שאר הדמויות. יידע מה
הוא רוצה להעביר. מה הטון שהוא רוצה לתת, האם הפסקול הוא נעים ומרגיע, או רועש,
צעקני ומטריד. האם הוא יודע מתי נכון או מתאים להפסיק את הסצנה הנוכחית ולעבור
לסצנה אחרת. ואיך הוא הולך לנהל את כל ההפקה.
הבמאי הוא אלוהי התהליך, הוא היוצר,
והוא זה שיעמוד מול המבקרים והקהל כשמשימתו תסתיים. לכן חשוב שהוא יהיה נאמן לדרך
שבה הוא הולך, יהיה מחובר ליצירתיות שבו, ליכולות, לנקודות המבט השונות, לאמינות
ולתמונה הכוללת.
כאשר נבין שאנו חיים את היצירה שאנו
יוצרים, שאנחנו אחראים לה ושאנחנו אלה המנווטים אותה בדיוק למקום המתאים לנו בכל
רגע נתון - נלמד להפעיל את כל היכולות והמשאבים שלנו כדי לאפשר לעצמנו ליצור את
היצירה שלנו ולצאת לאור עם סרט זוכה פרסים. כזה שאנחנו עומדים מאחוריו וגאים בו.
כזה שאנו רוצים להציג לעולם כדי שגם אחרים ייהנו ממנו וילמדו משהו חדש או אחר על
חייהם.
יום רביעי, 20 במאי 2015
השימוש במילות מפתח
השימוש
במילות מפתח - NLP ודמיון מודרך
לעתים
כשאני מסתכלת באתר שלי במילות החיפוש שאנשים רשמו ודרכן הגיעו לאתר, אני מגלה
חיבורים מפתיעים לנושאים שבהם אנשים מתעניינים ולמילות החיפוש שרשמו בגוגל. בחרתי
מספר מילות מפתח שהסבו את תשומת לבי ואתייחס אליהן כאן:
איך
שולטים בדמיון
אנחנו
מדמיינים כל הזמן. בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא. בין אם אנחנו רואים
תמונות, ובין אם הן חולפות במהירות כך שאנחנו לא מספיקים לעקוב אחריהן.
אנחנו
מדמיינים כאשר אנחנו חושבים, חווים תחושות או אירועים, גם כאלה שאינם בהכרח קשורים
למציאות כלשהי. מכיוון שהמוח הקדום שלנו אינו יודע להבדיל בין מציאות לדמיון, הוא
יגיב בהתאם למה שדמיינו, בדיוק כפי שהיה מגיב אם הדברים היו מתרחשים באמת.
את
השליטה בדמיון נקבל בעזרת מודעות. כאשר נהיה מודעים למה שאנחנו מדמיינים, נבין
שאנחנו יכולים לדמיין כל דבר, ובידינו הבחירה אם נדמיין מה שאנחנו רוצים שיהיה
לנו, מה שאנו רוצים להיות, או שנבחר דווקא לדמיין את ההיפך.
אני
מזמינה אתכם לאמץ לחייכם את משפטו של רבי נחמן, שדייק באומרו: "אתה נמצא
במקום שבו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום שבו אתה רוצה להיות".
המילים
לבחור ולברוח
המילים
לבחור ולברוח מכילות אותן אותיות שורש: ב-ח-ר – ב-ר-ח.
המילה
בחר מאפשרת לבדוק, לברר, להעדיף ולקבוע את הרצוי ביותר, כמו גם מאפשרת רצון חופשי
על-פי שיקול דעת. וברח משמעותה לנוס, להימלט, להשתמט ולהתחמק.
גם
כאן בידינו הבחירה אם לבחור או לברוח. אם לעשות או להימנע.
פספוסים
והזדמנויות
המילה
פספוס משמעותה להחטיא את המטרה. והמילה הזדמנות משמעותה התרחשות מקרית, משהו שהגיע
במקרה. מתוך כך, לפספס אנחנו יכולים רק משהו שהצבנו לעצמנו. משהו מדויק. ואילו
הזדמנות תגיע באופן מקרי מבלי שהתכוונו אליה, ואנחנו יכולים לבחור בה או לברוח
ממנה.
כמו
כן, המילה הזדמנות שורשה מגיע מאותיות ז-מ-ן שמשמעותן עת או מועד. בנוסף, משהו
שאנחנו מזמנים, קובעים. וגם משהו זמני, ארעי, שאינו קבוע.
בהזדמנות
זו אנחנו יכולים להבין שהזדמנות יכולה להגיע במקרה, אך אנחנו גם יכולים לזמן אותה
בזמן ובמועד המתאימים לנו. כשאנחנו מזמנים לעצמנו משהו, אך הוא אינו קורה בזמן או
במקום המתאימים לנו, אנחנו עלולים לחשוב שפספסנו את ההזדמנות. ולכן חשוב להבין
שהפספוס הינו זמני, כיוון שבזמן אחר שבו ההזדמנות שנקרית בדרכנו מתאימה ונכונה,
הדבר פשוט יקרה. כפי שאמר קהלת: "לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים". כל
דבר מגיע בעתו, בזמן המיועד לו, והכל משתנה ומתחלף עם הזמן.
מתי
משתמשים בחושים
אנחנו
משתמשים בחושים כל הזמן. זו מערכת ההפעלה שלנו. ובעזרתה אנו חיים, מבצעים, רואים,
שומעים, מרגישים, מריחים וטועמים. בעזרתה אנו מקבלים את האותות המתאימים כדי לבצע
פעולות, לנהל את עצמנו ואת מה שקורה סביבנו.
חמשת
החושים מאפשרים לנו לקלוט גירויים מבחוץ ובפנים. להרגיש ולתפוס. המילה בְּחוּשׁ
משמעותה גם בפועל ממש, במציאות. מכיוון שכל מה שאנו חשים הוא אמיתי ונכון לנו ברגע
שחשנו אותו - גם
אם בדיעבד יסתבר שטעינו - באותו שבריר שנייה שבו החושים שלנו שלחו לנו מסר מסוים,
בדיוק באותו רגע זו האמת היחידה עבורנו ואנחנו נפעל על-פיה.
מתוך
כך מגיעה גם אחת מהנחות היסוד של ה-NLP - אנשים תמיד עושים את הבחירה הטובה ביותר עבורם באותו רגע.
כל התנהגות - ולא משנה עד כמה היא מרושעת, מטורפת או מוזרה - הינה הבחירה הטובה
ביותר האפשרית לאדם באותה נקודת זמן.
כאשר
החושים שהינם מתגי ההפעלה שלנו עוצרים את פעולתם, נוכל לגלות מה קרה, מה הפעיל
אותנו. האם זו היתה תמונה, או קול, תחושה, ריח או טעם.
ומכאן
נוכל לבדוק איזו למידה חיובית ומשמעותית נוציא מהרגע שחלף, כזאת שתאפשר לנו להגיב
אחרת בפעם הבאה שמתג יופעל. כאשר נגלה את הכלים המתאימים לנו כדי להתמודד, נוכל
להגיב באופן אחר, מתאים ונכון יותר.
ריפריימינג
- Reframing
המילה
ריפריימינג משמעותה בעבודה עם כלי ה-NLP ובכלל - מסגור מחדש.
כדי
שנבין את מה שמתרחש סביבנו ובנו, יש צורך לתת מסגרת להתרחשויות. חשיבה במסגרת היא
טבעית, יעילה וחשובה בתפקודנו היומיומי, ומכילה עולם שלם של אמונות וערכים שבהם
אנו משתמשים באופן אוטומטי, פעמים רבות מבלי לבדוק את תקפותם לגבינו.
כאשר
אנו מגלים שהמסגרת הפכה מגבילה, ומונעת מאיתנו את היכולת לעדכן ולהתעדכן תוך שימוש
בידע ובתפיסות חדשות, או מונעת מאיתנו להשיג או להגשים את המטרות שלנו, חשוב לבצע
את תהליך ה-Reframing – שבעזרתו נעניק מסגרת אחרת לאירוע, מסגרת חדשה שתאפשר לנו לשנות
זווית, נקודת מבט, אמונה, או השקפה. מתוך כך - לשנות את התפיסה המקורית הישנה,
ומכאן לשנות גם את ההתייחסות שלנו לאותו אירוע או נושא, תוך שאנו מגלים נקודות מבט
חדשות, מאפשרות ומעצימות, המתאימות יותר לחיינו הנוכחיים.
ריפריימינג
הוא תהליך משמעותי בעבודה עם כלי ה-NLP, והוא מתבצע במהלך המפגש בין אם הבחנו בו ובין אם לאו.
היכולת לפרק ולהרכיב מחדש מחשבות, אירועים, זיכרונות ורגשות, מאפשרת לחלקים הלא
מודעים שלנו לבצע עבודת עדכון, שכל-כך חשובה לשינויים שאנו מבקשים לעצמנו.
תוויות:
דמיון מודרך,
הזדמנות,
התמודדות,
חושים,
כלים,
למידה,
מטרה,
מילות מפתח,
מסגור מחדש,
פספוס,
ריפריימינג,
שינוי,
NLP
יום רביעי, 13 במאי 2015
לשחרר את הדרמה - NLP ודמיון מודרך
לשחרר את הדרמה - NLP ודמיון מודרך
המילה דרמה מגיעה מיוונית ותרגומה
פעולה. דרמה בחיינו משמעה לפעול שלא לצורך.
בחיים, כשאנו יוצרים או חווים
"דרמה" - הכוונה היא שהוצאנו דברים מפרופורציה, הנחנו הנחות שהסתברו
כמוטעות, סיפרנו לעצמנו סיפורים, שגינו בפרשנותם של מצבים, אשר תוך כדי או בדיעבד
גורמים לנו מתח, בזבוז אנרגיה, או עימות מיותר.
פעמים רבות אנחנו מייצרים בראשנו
סיפורים בעייתיים, כמו מה יכול היה לקרות, במקום להישאר מפוקסים במה שכן קורה.
פעמים רבות אנו דנים עם עצמנו מה אם יקרה כך וכך, או הלוואי שזה לא היה קורה,
במקום להיות ולהתנהל ברגע הנוכחי. פעמים רבות אנו הופכים למשבר אירוע, שבדיעבד
כשנסתכל עליו לאחור נבין שבעצם היה זה אירוע מינורי. ופעמים רבות נשתתף או נשתף
פעולה בדרמות של אחרים.
מובן שבמקרים אלה הסיפורים שלנו כמעט
ואינם תואמים את המציאות. שמועה על פיטורים אינה אומרת שיפטרו אותנו, וגם אם כן,
אין זה אומר שהגיע סוף העולם. מחלה אינה אומרת שהחיים נגמרו, ופרידה אינה אומרת
שאינכם ראויים לאהבה.
רוב הדרמה בחייהם של אנשים מתרחשת
בתוכם פנימה. לו היינו יכולים להקליט את המחשבות או את התחושות שלנו ברגעים מסוימים,
היינו נדהמים מכמות הרגש המוגזם או המיותר שהוספנו לאירועים ומתחים קטנים או
גדולים בחיינו.
לדוגמה, כאשר מישהו אינו מתקשר למרות
שציפינו לטלפון שלו, או שאינו מגיע בזמן, חישבו על כל הסיפורים שאתם מתחילים לספר
לעצמכם, וחישבו לאחר מכן, כשהנושא נפתר, כמה אנרגיה השקעתם בסיפורים אלה, כמה
אנרגיה בזבזתם לריק.
דרמה גורמת לנו כעס, אשמה ואובדן
אנרגיה, וכאשר היא נמצאת על בסיס יומי - היא גם עלולה לפגוע בבריאות ובמערכות
היחסים שלנו. דרמה גורמת לרגשות שליליים ומלחיצים, מוציאה את הראש והלב מסנכרון
ואיזון, מונעת מחשבה הגיונית, יצירתיות, אינטואיציה ובהירות. היא גורמת למערכת הפיזית
והרגשית להיכנס למצב של הישרדות.
כאשר אנחנו מופעלים על-ידי הדרמה
שיצרנו, אנחנו לוקחים דברים באופן אישי, וזה גורם לנו להגיב, במקום לעצור ולבדוק
מה נכון ומה אינו נכון. מה אמיתי או אינו אמיתי. אנחנו מייצרים סיפור בראש, והגוף
מגיב בהתאם - הוא אינו מסוגל להבחין אם מה שקורה מוצדק או לא, נכון או לא. הוא
מגיב, ואנחנו משלמים את המחיר.
גם מערכות היחסים שלנו יכולות להיפגע
מדרמות. כאשר אנחנו נמצאים במצב של דרמה, אנחנו יכולים לפספס כוונה של מישהו אחר,
אינפורמציה חשובה, הבנה. תוך שכנוע עצמי שמה שאנחנו חושבים על סיטואציה מסוימת זו
התמונה השלמה והנכונה, אנו מתעלמים מנקודות מבט נוספות או התייחסויות של אחרים,
ומכאן תהיה התגובה שלנו בלתי הולמת או בלתי רצויה לאנשים האהובים עלינו.
זהו הרגל המשותף לכולנו, למדנו אותו
מהורינו או מהסביבה המקיפה אותנו - אבל אנחנו יכולים לשנות אותו.
כלי ה-NLP לעבודה
עם דרמה
כאשר אנחנו מאפשרים את הדרמה בתחומים
רבים בחיינו, חשוב שנהיה ישרים עם עצמנו - אנחנו המכנה המשותף הקבוע. אז האם אנחנו
אלה היוצרים את הדרמה?
לא ניצור דרמה ממשהו, אלא אם כן
אנחנו מרוויחים ממנה. ולכן חשוב לבדוק מה אנחנו מרוויחים, והאם אנחנו יכולים
להרוויח זאת בדרך אחרת.
ותרו על הנחות
כאשר אנחנו מניחים הנחות, אנחנו
מאפשרים לדרמה להתרחש. בזמן שאנחנו מניחים הנחות על הסיבות שבגללן אנשים עשו,
אמרו, התנהלו, אנחנו מייצרים בתוכנו עולם שלא בהכרח קיים - מכיוון שאין לנו שום
דרך לדעת מה באמת האדם האחר חושב, או מדוע הוא עשה, אמר וכדומה, מדוע דברים קרו כך
ולא אחרת.
נעצור ברגע שאנחנו מניחים הנחות, או
מספרים לעצמנו סיפורים. נבדוק באיזו יכולת נשתמש כדי לחזור לעצמנו, ונתחבר למה
שאנחנו כן יודעים או מבינים.
אל תאמינו לשמועות
כאשר אנחנו שומעים סיפור, רכילות
וכדומה מאדם מסוים ששמע זאת ממישהו אחר, אנחנו מקבלים את הסיפור לאחר שהוא עבר
עיבוד על-ידי האדם שסיפר אותו. מפת השטח שלו השתלבה באינפורמציה. יכול להיות שהוא
לא קיבל או לא הקשיב לכל האינפורמציה, והוא מספר רק חלק ממנה. יכול להיות שהרגשות
של אותו אדם השתלבו בסיפור. כאשר אנחנו מקבלים את הסיפורים הללו כאילו שמענו אותם בגוף
ראשון, אנחנו עוזרים לדרמה להתרחש. במקרים אלה ניגש למקור ונוודא את הפרטים.
היו כנים
דרמה הינה תוצר של חוסר היכולת של
אנשים לתקשר באופן הגיוני, בוגר. אם יש לנו בעיה עם מישהו או משהו, נדבר איתו או
על זה. שיחה כנה מונעת את הדרמה ומטפלת בנושא האמיתי.
שחררו שיפוט
כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו שופטים,
מאשימים, או מבקרים נסיבות או אנשים - נעצור וניקח נקודת מבט אחרת, נהפוך את עצמנו
לצופה מהצד על הסיטואציה, מכיוון שהחיים אינם שחור או לבן, רע או טוב. כשנבין זאת,
נאפשר לעצמנו להרחיב את מפת השטח שלנו, וכך נרחיב את האפשרויות ואת הגמישות שבנו.
היו מודעים
לעתים איננו מודעים לעובדה שאנו אלה
המייצרים את הדרמה בחיינו. אנחנו משוכנעים שזו המציאות, ולכן איננו שמים לב
לפרשנויות או לתגובות המוגזמות שלנו. פעמים רבות אנחנו בעצם מחקים את האנשים
המשמעותיים בחיינו, ונשאבים לדרמה ללא אפשרות או יכולות להגיב או להימנע מכך.
לעתים למדנו שאם נגיב באופן דרמטי נשיג את מה שאנו מבקשים.
כשנאפשר לעצמנו להיות מודעים לתגובות
או למעשים שלנו, נתבונן מהצד ונבדוק האם נוכל להגיב אחרת, נשחרר את הדרמה המיותרת.
והכי חשוב להבין, שכאשר אנו יוצרים
דרמה ועוסקים בה, אנחנו מסיחים את דעתנו מהעיקר - ומתוך כך נמנעים מלקחת אחריות
ולהעניק לעצמנו את האפשרות ליצור שינוי מהותי בעולמנו: חיים נטולי דרמה, שיאפשרו
לנו ליהנות מעצמנו, מהסובבים אותנו ומחיינו.
תוויות:
אסנת בוקופצר,
דמיון מודרך,
דרמה,
טיפול,
מודעות,
שמועות,
תרפיה,
NLP
הירשם ל-
רשומות (Atom)