יום ראשון, 27 בנובמבר 2011
לנשים בהריון סדנת דמיון מודרך בהנחיית אסנת בוקופצר וירון קולטון
סדנת דמיון מודרך לנשים בהריון
בהנחיית אסנת בוקופצר וירון קולטון
חמישה מפגשים חווייתיים בתל-אביב
בימי רביעי החל ב-21.12.2011
את בהריון.
עוצמת החוויה פותחת בפנייך עולם חדש ומרגש - שילוב של רגשות, תחושות, מחשבות, ציפייה, חששות, בלבול, שינויים פיזיולוגיים והורמונליים.
את מוזמנת לסדנת דמיון מודרך, המותאמת במיוחד לתקופה זו של חייך. דמיון מודרך הינו כלי משמעותי ורב-עוצמה, שיאפשר לך לגלות את הכוח והיופי הטמונים בך, לעשות סדר פנימי ולאפשר התנהלות שקטה ורגועה בתקופה מיוחדת זו.
במסע קסום של חמישה מפגשים חווייתיים תקבלי כלים להרפיה, איזון ומודעות - שיאפשרו לך להתנהל באופן המתאים לך ביותר, תוך הבנה והמון אהבה לעצמך, גופנית ונפשית, למי שבתוכך ולסובבים אותך.
כמו כן תאפשרי לעצמך - דרך המפגש עם משתתפות אחרות - היכרות עם חלקים שונים בעצמך וקבלת כלים משמעותיים לעבודה עצמית.
ההקשבה, השיתוף וההזדהות יאפשרו שימת דגש על שלל המאפיינים ומגוון הצבעים והאפשרויות שבתוכך, כמו גם הבנה, ידיעה ותחושה של יחד.
בסדנה נלמד להגיע לרגיעה עמוקה, נעצים ונחזק משאבים, נאפשר החלפת דפוסי חשיבה, אמונות והרגלים מגבילים לשם שיפור ההרגשה והשגת המטרות – ונצא עם כלים חדשים, שיאפשרו להמשיך ולתחזק את השינויים החיוביים ולעבור את התקופה המשמעותית בשמחה, רוגע והכלה.
מנחי הסדנה
אסנת בוקופצר וירון קולטון – מנחים ומטפלים בכירים ב-NLP, דמיון מודרך
ותרפיית קו הזמן. לאתרים האישיים: www.nlptherapy.co.il www.kolton.co.il
מתי ואיפה
סדנת דמיון מודרך לנשים בהריון תתקיים בתל-אביב –
חמישה מפגשים בימי רביעי בשעות 20:00 עד 22:00 החל ב-21.12.2011.
מחיר הסדנה (חמישה מפגשים): 600 שקל.
לפרטים נוספים ולהרשמה:
אסנת בוקופצר – 054-4515075 bukofzer@015.net.il
ירון קולטון – 054-7321806 yaron@kolton.co.il
בהנחיית אסנת בוקופצר וירון קולטון
חמישה מפגשים חווייתיים בתל-אביב
בימי רביעי החל ב-21.12.2011
את בהריון.
עוצמת החוויה פותחת בפנייך עולם חדש ומרגש - שילוב של רגשות, תחושות, מחשבות, ציפייה, חששות, בלבול, שינויים פיזיולוגיים והורמונליים.
את מוזמנת לסדנת דמיון מודרך, המותאמת במיוחד לתקופה זו של חייך. דמיון מודרך הינו כלי משמעותי ורב-עוצמה, שיאפשר לך לגלות את הכוח והיופי הטמונים בך, לעשות סדר פנימי ולאפשר התנהלות שקטה ורגועה בתקופה מיוחדת זו.
במסע קסום של חמישה מפגשים חווייתיים תקבלי כלים להרפיה, איזון ומודעות - שיאפשרו לך להתנהל באופן המתאים לך ביותר, תוך הבנה והמון אהבה לעצמך, גופנית ונפשית, למי שבתוכך ולסובבים אותך.
כמו כן תאפשרי לעצמך - דרך המפגש עם משתתפות אחרות - היכרות עם חלקים שונים בעצמך וקבלת כלים משמעותיים לעבודה עצמית.
ההקשבה, השיתוף וההזדהות יאפשרו שימת דגש על שלל המאפיינים ומגוון הצבעים והאפשרויות שבתוכך, כמו גם הבנה, ידיעה ותחושה של יחד.
בסדנה נלמד להגיע לרגיעה עמוקה, נעצים ונחזק משאבים, נאפשר החלפת דפוסי חשיבה, אמונות והרגלים מגבילים לשם שיפור ההרגשה והשגת המטרות – ונצא עם כלים חדשים, שיאפשרו להמשיך ולתחזק את השינויים החיוביים ולעבור את התקופה המשמעותית בשמחה, רוגע והכלה.
מנחי הסדנה
אסנת בוקופצר וירון קולטון – מנחים ומטפלים בכירים ב-NLP, דמיון מודרך
ותרפיית קו הזמן. לאתרים האישיים: www.nlptherapy.co.il www.kolton.co.il
מתי ואיפה
סדנת דמיון מודרך לנשים בהריון תתקיים בתל-אביב –
חמישה מפגשים בימי רביעי בשעות 20:00 עד 22:00 החל ב-21.12.2011.
מחיר הסדנה (חמישה מפגשים): 600 שקל.
לפרטים נוספים ולהרשמה:
אסנת בוקופצר – 054-4515075 bukofzer@015.net.il
ירון קולטון – 054-7321806 yaron@kolton.co.il
יום שלישי, 8 בנובמבר 2011
העצמה אישית בשילוב דמיון מודרך
העצמה אישית בשילוב דמיון מודרך
"לא מפני שהדברים קשים איננו מעיזים, מפני שאיננו מעיזים הדברים קשים", אמר סנקה, פילוסוף, מדינאי ומחזאי רומי מהמאה השלישית לפני הספירה.
במהלך חיינו אנחנו שומעים / קוראים ציטוטים ומשפטים שאמרו חכמים ופילוסופים, אלה שחקרו והבינו את משמעות העוצמה האנושית, העוצמה האישית; שהפנימו וביקשו להעביר הלאה את העובדה שבנו נמצאים כל הכלים, היכולות והמשאבים כדי להשיג ולהגשים את המטרות והחלומות שלנו.
לעתים משפטים אלה מעוררים, מעצימים, מהווים עבורנו דחיפה, מעניקים לנו כוח ומאפשרים לנו לצאת לדרך.
לעתים, כשאנו מרגישים מרוקנים, עייפים, מיואשים, ציטוטים אלה יחלפו לידנו מבלי שניתן עליהם את הדעת, נסכים להם או נלמד מהם כדי לגלות בנו את העוצמה האישית.
עוצמה מאפשרת כוח, חוזק, אנרגיה, המסוגלים להביא לתוצאה.
כאשר היא בתוכנו, היא מהווה כוח פנימי, תעצומות נפש, נחישות או תעוזה הבאים לידי ביטוי באופן ההתמודדות שלנו.
ולא סתם המילה עוצמה מקורה מהשורש ע.צ.ם, שמשמעותו, מלבד החלק הקשה בשלד, גם גוף, גרם או כל דבר שקיים בטבע. התמצית, היסוד, העיקר, הממש.
מאותו שורש נגזרת המילה עצום - כביר, חזק.
גם עצמי שמשמעותה: בו, גופו, לבדו, לחוד.
והמילה עצמאות, שהיא עמידה ברשות עצמי, אי-תלות באחרים.
כך שכאשר נרכז את המשמעות נוכל לראות שהתמצית, היסוד, הממש, בגופנו, בנו,
כשאנו ברשות עצמנו, מאפשרים את שיעור הכוח המתגלם, זה המאפשר לנו להגשים ולממש.
וכמו כל דבר בחיים הרשות נתונה, וכמו במילה בעצמי היא נתונה לנו, בנו.
ולמילה עצום יש פירוש נוסף - סגור. אנחנו יכולים לעצום את העיניים שלנו מלראות.
מלראות את עצמנו, מלראות את המצב, מלראות אחרים.
וכשסגור ובוחרים לצאת, חשוב לפתוח.
זכות הבחירה היא שלנו ונתונה בידינו - להתבונן בעצמנו, במה שיש בתוכנו, ומשם להחליט האם ובאיזה אופן אנחנו מתכוונים לפתוח, להגשים את מה שאנו מבקשים לעצמנו.
כך שכאשר אנו יודעים, מבינים שכל זה בעצמנו וזהו עצם העניין, נוכל להתחיל ולעשות עבודה.
דמיון מודרך ככלי לשינוי
ראשית, חשוב שתהיה מטרה, ומטרה יכולה להיות כל דבר שמשמעותי לנו בנקודה זו של הזמן: להרגיש טוב עם עצמנו, להיות בטוחים, שמחים, רגועים, למצוא זוגיות, להחליף עבודה ועוד.
בחירת המטרה והגדרתה מאפשרות אותה התמקדות, שהיא היסוד שממנו יתגלה שיעור הכוח.
ומכיוון שהתמקדות הינה נקודת מבט, להבדיל מ"מציאות אובייקטיבית", היא מאפשרת לנו לתפוס את מה שקורה כטוב או רע, שמח או עצוב, פותח או סוגר.
וכאן נוכל לעבור לשלב הבא, ולשלב את הדמיון שלנו כדי להעצים את הדרוש העצמה לשם השגת אותה מטרה.
ומתוך אותה נקודת מבט שאינה מציאות אובייקטיבית, כך גם הדמיון הינו נקודת מבט שאנו יוצרים מתוכנו, כאשר אנחנו מעלים בעיני רוחנו חוויות שחווינו ובהן הרגשנו, חזקים, בטוחים, שמחים, רגועים, אמיצים.
כי בעקבות חוויה שאפשרה לנו להרגיש את מלוא עוצמת הרגש, כאשר נעלה בעיני רוחנו את אותה חוויה, בשילוב כל חמשת החושים שלנו, בעצם נחווה אותה פעם נוספת.
כך אנחנו מאפשרים לעצמנו להפעיל בתוכנו מתג של אותה תחושה ולהרגיש אותה.
וכאשר אנחנו מתמקדים באותו רגע, באותה תחושה, לפתע הכול נראה אחרת.
המתג שהופעל מאיר את הדברים מנקודת מבט שונה, פותח אפשרויות, ומעצים את החלקים שהיו אולי קודם כבויים כי לא השתמשנו בהם כבר זמן רב.
כמו כן, אנו יכולים פשוט לדמות את עצמנו עושים את הדברים שאנו מבקשים לעצמנו, תוך חיבור לכל אותם משאבים מעצימים הקיימים בתוכנו – וכך, כאשר אנחנו משתמשים בדמיון, אנו יכולים לעשות כל מה שאנו רוצים.
וגם הפעם, כאשר אנחנו מדמיינים את עצמנו עושים בדיוק את מה שאנחנו מבקשים לעצמנו בשילוב החושים, נחוש את עוצמת ההישג, נראה בדיוק מה מתאים לנו ומה אינו מתאים לחלקים מסוימים שבנו - ונוכל לעשות את השינויים המתבקשים בתוכנו, עד שנגיע לתוצאה המתאימה לנו שאיתה אנחנו מרגישים הכי טוב שאפשר.
מועצמים ממנה, מוכנים ליצור את המציאות שלנו.
חוזה אורטגה אי גאסט, מחשובי הפילוסופים הספרדים במאה ה-20, אמר:
"דימוי עשוי להיות אחת מן האפשרויות הפורות ביותר של האדם. יעילותו קסומה
והוא נדמה ככלי לבריאה, אשר האל שכח בתוך אחד מיציריו כאשר ברא אותו".
ומתוך כך אסיים בציטוט של מרקוס אוריליוס, פילוסוף ואחד מקיסרי רומא:
"אם דבר-מה קיצוני מעורר בך מצוקה, הכאב אינו נובע מהדבר עצמו, כי אם מהאופן שבו אתה מעריך אותו - ואת זה ביכולתך לשנות בכל רגע".
* סדנה נוספת של "העצמה אישית בשילוב דמיון מודרך" עם אסנת בוקופצר וירון קולטון נפתחת ב-27.11.11 בתל-אביב.
"לא מפני שהדברים קשים איננו מעיזים, מפני שאיננו מעיזים הדברים קשים", אמר סנקה, פילוסוף, מדינאי ומחזאי רומי מהמאה השלישית לפני הספירה.
במהלך חיינו אנחנו שומעים / קוראים ציטוטים ומשפטים שאמרו חכמים ופילוסופים, אלה שחקרו והבינו את משמעות העוצמה האנושית, העוצמה האישית; שהפנימו וביקשו להעביר הלאה את העובדה שבנו נמצאים כל הכלים, היכולות והמשאבים כדי להשיג ולהגשים את המטרות והחלומות שלנו.
לעתים משפטים אלה מעוררים, מעצימים, מהווים עבורנו דחיפה, מעניקים לנו כוח ומאפשרים לנו לצאת לדרך.
לעתים, כשאנו מרגישים מרוקנים, עייפים, מיואשים, ציטוטים אלה יחלפו לידנו מבלי שניתן עליהם את הדעת, נסכים להם או נלמד מהם כדי לגלות בנו את העוצמה האישית.
עוצמה מאפשרת כוח, חוזק, אנרגיה, המסוגלים להביא לתוצאה.
כאשר היא בתוכנו, היא מהווה כוח פנימי, תעצומות נפש, נחישות או תעוזה הבאים לידי ביטוי באופן ההתמודדות שלנו.
ולא סתם המילה עוצמה מקורה מהשורש ע.צ.ם, שמשמעותו, מלבד החלק הקשה בשלד, גם גוף, גרם או כל דבר שקיים בטבע. התמצית, היסוד, העיקר, הממש.
מאותו שורש נגזרת המילה עצום - כביר, חזק.
גם עצמי שמשמעותה: בו, גופו, לבדו, לחוד.
והמילה עצמאות, שהיא עמידה ברשות עצמי, אי-תלות באחרים.
כך שכאשר נרכז את המשמעות נוכל לראות שהתמצית, היסוד, הממש, בגופנו, בנו,
כשאנו ברשות עצמנו, מאפשרים את שיעור הכוח המתגלם, זה המאפשר לנו להגשים ולממש.
וכמו כל דבר בחיים הרשות נתונה, וכמו במילה בעצמי היא נתונה לנו, בנו.
ולמילה עצום יש פירוש נוסף - סגור. אנחנו יכולים לעצום את העיניים שלנו מלראות.
מלראות את עצמנו, מלראות את המצב, מלראות אחרים.
וכשסגור ובוחרים לצאת, חשוב לפתוח.
זכות הבחירה היא שלנו ונתונה בידינו - להתבונן בעצמנו, במה שיש בתוכנו, ומשם להחליט האם ובאיזה אופן אנחנו מתכוונים לפתוח, להגשים את מה שאנו מבקשים לעצמנו.
כך שכאשר אנו יודעים, מבינים שכל זה בעצמנו וזהו עצם העניין, נוכל להתחיל ולעשות עבודה.
דמיון מודרך ככלי לשינוי
ראשית, חשוב שתהיה מטרה, ומטרה יכולה להיות כל דבר שמשמעותי לנו בנקודה זו של הזמן: להרגיש טוב עם עצמנו, להיות בטוחים, שמחים, רגועים, למצוא זוגיות, להחליף עבודה ועוד.
בחירת המטרה והגדרתה מאפשרות אותה התמקדות, שהיא היסוד שממנו יתגלה שיעור הכוח.
ומכיוון שהתמקדות הינה נקודת מבט, להבדיל מ"מציאות אובייקטיבית", היא מאפשרת לנו לתפוס את מה שקורה כטוב או רע, שמח או עצוב, פותח או סוגר.
וכאן נוכל לעבור לשלב הבא, ולשלב את הדמיון שלנו כדי להעצים את הדרוש העצמה לשם השגת אותה מטרה.
ומתוך אותה נקודת מבט שאינה מציאות אובייקטיבית, כך גם הדמיון הינו נקודת מבט שאנו יוצרים מתוכנו, כאשר אנחנו מעלים בעיני רוחנו חוויות שחווינו ובהן הרגשנו, חזקים, בטוחים, שמחים, רגועים, אמיצים.
כי בעקבות חוויה שאפשרה לנו להרגיש את מלוא עוצמת הרגש, כאשר נעלה בעיני רוחנו את אותה חוויה, בשילוב כל חמשת החושים שלנו, בעצם נחווה אותה פעם נוספת.
כך אנחנו מאפשרים לעצמנו להפעיל בתוכנו מתג של אותה תחושה ולהרגיש אותה.
וכאשר אנחנו מתמקדים באותו רגע, באותה תחושה, לפתע הכול נראה אחרת.
המתג שהופעל מאיר את הדברים מנקודת מבט שונה, פותח אפשרויות, ומעצים את החלקים שהיו אולי קודם כבויים כי לא השתמשנו בהם כבר זמן רב.
כמו כן, אנו יכולים פשוט לדמות את עצמנו עושים את הדברים שאנו מבקשים לעצמנו, תוך חיבור לכל אותם משאבים מעצימים הקיימים בתוכנו – וכך, כאשר אנחנו משתמשים בדמיון, אנו יכולים לעשות כל מה שאנו רוצים.
וגם הפעם, כאשר אנחנו מדמיינים את עצמנו עושים בדיוק את מה שאנחנו מבקשים לעצמנו בשילוב החושים, נחוש את עוצמת ההישג, נראה בדיוק מה מתאים לנו ומה אינו מתאים לחלקים מסוימים שבנו - ונוכל לעשות את השינויים המתבקשים בתוכנו, עד שנגיע לתוצאה המתאימה לנו שאיתה אנחנו מרגישים הכי טוב שאפשר.
מועצמים ממנה, מוכנים ליצור את המציאות שלנו.
חוזה אורטגה אי גאסט, מחשובי הפילוסופים הספרדים במאה ה-20, אמר:
"דימוי עשוי להיות אחת מן האפשרויות הפורות ביותר של האדם. יעילותו קסומה
והוא נדמה ככלי לבריאה, אשר האל שכח בתוך אחד מיציריו כאשר ברא אותו".
ומתוך כך אסיים בציטוט של מרקוס אוריליוס, פילוסוף ואחד מקיסרי רומא:
"אם דבר-מה קיצוני מעורר בך מצוקה, הכאב אינו נובע מהדבר עצמו, כי אם מהאופן שבו אתה מעריך אותו - ואת זה ביכולתך לשנות בכל רגע".
* סדנה נוספת של "העצמה אישית בשילוב דמיון מודרך" עם אסנת בוקופצר וירון קולטון נפתחת ב-27.11.11 בתל-אביב.
יום שני, 31 באוקטובר 2011
סדנת העצמה אישית בשילוב דמיון מודרך ומדיטציה עם אסנת בוקופצר וירון קולטון
סדנת העצמה אישית בשילוב דמיון מודרך ומדיטציה
עם אסנת בוקופצר וירון קולטון
חמישה מפגשים שבועיים בתל-אביב מ-27.11.11
במהלך סדנה בת חמישה מפגשים חווייתיים, המשלבים דמיון מודרך ומדיטציה,
נחווה העצמה אישית, שיחה עם התת-מודע וחיבור ישיר אל מטרות וחלומות אישיים.
במשך חיינו רובנו חווים רק באופן חלקי את הגשמת החלומות והמטרות שלנו, כמו מציאת בן זוג, הקמת משפחה, רווחה כלכלית, סיפוק בעבודה, הגשמה עצמית, אושר, חיים שלווים ושמחים.
למרות המאמצים הרבים שאנו משקיעים בניסיונות להשיגם, פעמים רבות אנחנו מרגישים שהם חומקים מהאחיזה שלנו, עד שלעתים אנו מאמינים שלא נוכל עוד להגשימם.
בעבודה שנעשה במהלך הסדנה נצא מתוך הנחת היסוד שהאמונות שלנו – גם המעצימות
וגם המגבילות – הן אלה היוצרות את מציאות חיינו. כך שאם אנו מעוניינים לשנות, חשוב שניצור באופן חי, בשילוב חמשת החושים שלנו, את החיים שאנו רוצים לחיות – במקביל לשינוי אותן אמונות מגבילות, שיצרו וניהלו את המציאות שלנו עד כה.
מכיוון שחלק גדול מהאמונות נוצרו בילדותנו המוקדמת, לעתים לפני שנולדנו,
או הגיעו דרך הגנטיקה המשפחתית שלנו – הרי שהן נסתרות מאיתנו במציאות היומיומית.
בדרך-כלל אמונות אלה כל-כך מוּבְנות בתוכנו ומוּבָנות מאליהן, עד שהן הופכות להיות האמת המוחלטת והיחידה עבורנו, ולכן מונעות מאיתנו להגשים את מה שאנחנו מבקשים עבור עצמנו.
במהלך חמשת מפגשי הסדנה נגדיר מטרה, נבדוק אילו אמונות תומכות בה ואילו אמונות מגבילות ומונעות מאיתנו להגשימה – ובעזרת כלי הדמיון המודרך והמדיטציה ניצור קשר בין המודע לבין התת-מודע בדרך לשינוי מחשבתי, רגשי והתנהגותי. בסדנה נלמד להגיע לרגיעה עמוקה, נעצים ונחזק משאבים, נאפשר החלפת דפוסי חשיבה, אמונות והרגלים מגבילים לשם שיפור הדימוי העצמי והשגת המטרות – ונצא עם כלים חדשים לחיים, שיאפשרו להמשיך ולתחזק את השינויים החיוביים.
מנחי הסדנה
אסנת בוקופצר וירון קולטון – מנחים ומטפלים בכירים ב-NLP, דמיון מודרך
ותרפיית קו הזמן. לאתרים האישיים: www.nlptherapy.co.il www.kolton.co.il
מתי ואיפה
סדנת העצמה אישית בשילוב דמיון מודרך ומדיטציה תתקיים בתל-אביב
בימי ראשון בשעות 22:00-20:00 החל ב-27 בנובמבר 2011.
מחיר הסדנה (חמישה מפגשים): 600 שקל.
אין צורך בניסיון קודם.
לפרטים נוספים ולהרשמה
אסנת בוקופצר – 054-4515075 bukofzer@015.net.il
ירון קולטון – 054-7321806 yaron@kolton.co.il
עם אסנת בוקופצר וירון קולטון
חמישה מפגשים שבועיים בתל-אביב מ-27.11.11
במהלך סדנה בת חמישה מפגשים חווייתיים, המשלבים דמיון מודרך ומדיטציה,
נחווה העצמה אישית, שיחה עם התת-מודע וחיבור ישיר אל מטרות וחלומות אישיים.
במשך חיינו רובנו חווים רק באופן חלקי את הגשמת החלומות והמטרות שלנו, כמו מציאת בן זוג, הקמת משפחה, רווחה כלכלית, סיפוק בעבודה, הגשמה עצמית, אושר, חיים שלווים ושמחים.
למרות המאמצים הרבים שאנו משקיעים בניסיונות להשיגם, פעמים רבות אנחנו מרגישים שהם חומקים מהאחיזה שלנו, עד שלעתים אנו מאמינים שלא נוכל עוד להגשימם.
בעבודה שנעשה במהלך הסדנה נצא מתוך הנחת היסוד שהאמונות שלנו – גם המעצימות
וגם המגבילות – הן אלה היוצרות את מציאות חיינו. כך שאם אנו מעוניינים לשנות, חשוב שניצור באופן חי, בשילוב חמשת החושים שלנו, את החיים שאנו רוצים לחיות – במקביל לשינוי אותן אמונות מגבילות, שיצרו וניהלו את המציאות שלנו עד כה.
מכיוון שחלק גדול מהאמונות נוצרו בילדותנו המוקדמת, לעתים לפני שנולדנו,
או הגיעו דרך הגנטיקה המשפחתית שלנו – הרי שהן נסתרות מאיתנו במציאות היומיומית.
בדרך-כלל אמונות אלה כל-כך מוּבְנות בתוכנו ומוּבָנות מאליהן, עד שהן הופכות להיות האמת המוחלטת והיחידה עבורנו, ולכן מונעות מאיתנו להגשים את מה שאנחנו מבקשים עבור עצמנו.
במהלך חמשת מפגשי הסדנה נגדיר מטרה, נבדוק אילו אמונות תומכות בה ואילו אמונות מגבילות ומונעות מאיתנו להגשימה – ובעזרת כלי הדמיון המודרך והמדיטציה ניצור קשר בין המודע לבין התת-מודע בדרך לשינוי מחשבתי, רגשי והתנהגותי. בסדנה נלמד להגיע לרגיעה עמוקה, נעצים ונחזק משאבים, נאפשר החלפת דפוסי חשיבה, אמונות והרגלים מגבילים לשם שיפור הדימוי העצמי והשגת המטרות – ונצא עם כלים חדשים לחיים, שיאפשרו להמשיך ולתחזק את השינויים החיוביים.
מנחי הסדנה
אסנת בוקופצר וירון קולטון – מנחים ומטפלים בכירים ב-NLP, דמיון מודרך
ותרפיית קו הזמן. לאתרים האישיים: www.nlptherapy.co.il www.kolton.co.il
מתי ואיפה
סדנת העצמה אישית בשילוב דמיון מודרך ומדיטציה תתקיים בתל-אביב
בימי ראשון בשעות 22:00-20:00 החל ב-27 בנובמבר 2011.
מחיר הסדנה (חמישה מפגשים): 600 שקל.
אין צורך בניסיון קודם.
לפרטים נוספים ולהרשמה
אסנת בוקופצר – 054-4515075 bukofzer@015.net.il
ירון קולטון – 054-7321806 yaron@kolton.co.il
יום שלישי, 25 באוקטובר 2011
הכוח הפנימי
הכוח הפנימי
כמה פעמים כאשר קראנו את המילה פנים לא מנוקדת, המשכנו לקרוא, לפחות עוד מילה, כדי לקבל את המשמעות.
האם כוונתה פנים הנפש, או פנים צוחקות.
פנים – בתוך, או פנים – בחוץ.
כדי להבין למה בדיוק התכוון הכותב, נזדקק או לניקוד, או למילה נוספת כדי לתת את המשמעות המדויקת.
כמה מופלאה היא השפה - אותן אותיות, משמעויות הפוכות?
או שלא...
מאוד אוהבת לעבוד עם מילים, להגיע אל שורשן. מקורן. המהות.
בדיוק כמו בעבודתי, כאשר מגיעים אל השורש, המקור, ניתן לגעת בו, לחקור אותו, להבין בו, לרדת לדקויות הקטנות ביותר. משם לאפשר לדברים חדשים לצמוח. לגדול.
לעשות שינוי.
להוציא מ - בתוך - החוצה. להכניס מ - בחוץ - פנימה.
למילה פנים מצאתי במילון את המקור: פנה.
להסב פנים לצד מסוים...
לשים לב ל...
לראות... להסתכל... להתבונן...
ולנו זכות הבחירה, לאיזה צד? פנימה או החוצה?
במה למקד את תשומת הלב? לאיזה כיוון? באיזה כיוון? באיזה אופן?
לראות (בחוץ) או להתבונן (מבפנים)?
האם מספיק לנו מה שנראה בחוץ? או שאנחנו מבקשים להתבונן אפילו עמוק יותר פנימה?
והאם בכלל אנו פנויים לעסוק בכל זה?
האם יש לנו זמן? מקום? מראה? כוח?
ולמי יש כוח להסתכל פנימה?
ומשערת שכאן יעצרו כל אלה שיסכימו למשפט האחרון.
והאם יש צורך בכוח להתבונן מבחוץ פנימה?
ומכיוון שבמקור, במשמעות המילה כוח נמצא קודם כל הפוטנציאל, זו היכולת הניתנת לנו להחליט לממש או שלא - הרי שבכוח הרעיון, במחשבה, בדרך שעדיין לא באה לידי ביטוי או לידי מעשה,
בנו האפשרות, היכולת לממש, לעשות, לעבוד, להשתמש באותו כוח, ביכולת שניתנה לנו בפנים, בתוך.
ומכיוון שבאפשרויות ובבחירה אנו עוסקים בנו נגלה מה מהו החלק החבוי ומהו הגלוי
לאיזה צד אנחנו רוצים להסב את פנינו ולמה אנחנו רוצים לתת את מרב תשומת הלב.
על מה אנו מתבוננים כשאנחנו מסתכלים, מה אנחנו רוצים לפנות כדי שיהיה מקום לדברים חדשים ואיך נבדיל בתוכנו את החוץ והפנים.
הכוח שאיתו אנו מגיעים אל העולם הינו כוח החיים. כך שהכוח מובנה בנו.
וכוח החיים הוא אנרגיה. אנרגיה בעלת אינטליגנציה מוטבעת הגבוהה יותר ממה שאנו משערים, זה הכוח המניע כל והוא זה המאפשר לנו את החיים.
אחד הדברים החשובים ביותר שכדאי לדעת ולזכור בנושא כוח שהוא פשוט נמצא בתוכנו ומכיוון שכך, בידינו הבחירה אם ואיך נשתמש בו. נוציא מהכוח אל הפועל.
כך שאנו יכולים להשתמש בדיוק באותו כוח מולד ולרתום את היכולת והעוצמה שלו כדי לצמוח ולרפא את חיינו, כדי להתמיד, כדי לדמות, כדי להתגבר, כדי לשנות, כדי להשתנות.
ושוב, כאמור, הכוח הפנימי שלנו הוא פוטנציאל בתוכנו. פוטנציאל להגשים ולהשיג בדיוק את מה שאנו מבקשים לעצמנו - כך שבשלב הראשון חשוב שנפעיל את כוח הדמיון כדי לראות בדיוק את מה שאנו רוצים, מבקשים לעצמנו, לראות אותו דרך העיניים שלנו, לראות אותו גם מנקודות מבט שונות כדי לדייק בו.
לאחר מכן נפעיל את הכוח היצירתי שבנו כדי לתכנן את הדרך הבטוחה והנכונה לנו ביותר כדי להגיע אליו.
לאחר מכן נפעיל את כוח ההתמדה כדי לעשות כל מה שנדרש.
בשלבים הבאים נפעיל כוחות נוספים הנמצאים בנו, כוחות שהינם ייחודיים לנו, שאליהם אנחנו מחוברים ושאיתם אנחנו חיים את החיים, פעמים רבות מבלי לשים לב שהם אלה המפעילים אותנו. כמו כוח השיפוט, כוח העמידה, כוח הסבל.
לעיתים נעמוד בפני מאבק כוחות פנימי או חיצוני, אז נדאג לזכור ולזמן את כוח הרצון להגיע כדי לשמור שנמשיך בדרך שהתווינו, כדי שנוכל לומר כשמימשנו את הפוטנציאל הטמון בנו, והצלחנו במה שביקשנו לעצמנו: יישר כוח.
ואסיים באחד המשפטים הממצים בעיניי את הנושא, שכתבה גלוריה סטיינם, עיתונאית ופעילת זכויות אדם אמריקאית: "עוצמה אפשר לקחת אך לא לתת, תהליך הלקיחה כשלעצמו הוא המעצים".
כמה פעמים כאשר קראנו את המילה פנים לא מנוקדת, המשכנו לקרוא, לפחות עוד מילה, כדי לקבל את המשמעות.
האם כוונתה פנים הנפש, או פנים צוחקות.
פנים – בתוך, או פנים – בחוץ.
כדי להבין למה בדיוק התכוון הכותב, נזדקק או לניקוד, או למילה נוספת כדי לתת את המשמעות המדויקת.
כמה מופלאה היא השפה - אותן אותיות, משמעויות הפוכות?
או שלא...
מאוד אוהבת לעבוד עם מילים, להגיע אל שורשן. מקורן. המהות.
בדיוק כמו בעבודתי, כאשר מגיעים אל השורש, המקור, ניתן לגעת בו, לחקור אותו, להבין בו, לרדת לדקויות הקטנות ביותר. משם לאפשר לדברים חדשים לצמוח. לגדול.
לעשות שינוי.
להוציא מ - בתוך - החוצה. להכניס מ - בחוץ - פנימה.
למילה פנים מצאתי במילון את המקור: פנה.
להסב פנים לצד מסוים...
לשים לב ל...
לראות... להסתכל... להתבונן...
ולנו זכות הבחירה, לאיזה צד? פנימה או החוצה?
במה למקד את תשומת הלב? לאיזה כיוון? באיזה כיוון? באיזה אופן?
לראות (בחוץ) או להתבונן (מבפנים)?
האם מספיק לנו מה שנראה בחוץ? או שאנחנו מבקשים להתבונן אפילו עמוק יותר פנימה?
והאם בכלל אנו פנויים לעסוק בכל זה?
האם יש לנו זמן? מקום? מראה? כוח?
ולמי יש כוח להסתכל פנימה?
ומשערת שכאן יעצרו כל אלה שיסכימו למשפט האחרון.
והאם יש צורך בכוח להתבונן מבחוץ פנימה?
ומכיוון שבמקור, במשמעות המילה כוח נמצא קודם כל הפוטנציאל, זו היכולת הניתנת לנו להחליט לממש או שלא - הרי שבכוח הרעיון, במחשבה, בדרך שעדיין לא באה לידי ביטוי או לידי מעשה,
בנו האפשרות, היכולת לממש, לעשות, לעבוד, להשתמש באותו כוח, ביכולת שניתנה לנו בפנים, בתוך.
ומכיוון שבאפשרויות ובבחירה אנו עוסקים בנו נגלה מה מהו החלק החבוי ומהו הגלוי
לאיזה צד אנחנו רוצים להסב את פנינו ולמה אנחנו רוצים לתת את מרב תשומת הלב.
על מה אנו מתבוננים כשאנחנו מסתכלים, מה אנחנו רוצים לפנות כדי שיהיה מקום לדברים חדשים ואיך נבדיל בתוכנו את החוץ והפנים.
הכוח שאיתו אנו מגיעים אל העולם הינו כוח החיים. כך שהכוח מובנה בנו.
וכוח החיים הוא אנרגיה. אנרגיה בעלת אינטליגנציה מוטבעת הגבוהה יותר ממה שאנו משערים, זה הכוח המניע כל והוא זה המאפשר לנו את החיים.
אחד הדברים החשובים ביותר שכדאי לדעת ולזכור בנושא כוח שהוא פשוט נמצא בתוכנו ומכיוון שכך, בידינו הבחירה אם ואיך נשתמש בו. נוציא מהכוח אל הפועל.
כך שאנו יכולים להשתמש בדיוק באותו כוח מולד ולרתום את היכולת והעוצמה שלו כדי לצמוח ולרפא את חיינו, כדי להתמיד, כדי לדמות, כדי להתגבר, כדי לשנות, כדי להשתנות.
ושוב, כאמור, הכוח הפנימי שלנו הוא פוטנציאל בתוכנו. פוטנציאל להגשים ולהשיג בדיוק את מה שאנו מבקשים לעצמנו - כך שבשלב הראשון חשוב שנפעיל את כוח הדמיון כדי לראות בדיוק את מה שאנו רוצים, מבקשים לעצמנו, לראות אותו דרך העיניים שלנו, לראות אותו גם מנקודות מבט שונות כדי לדייק בו.
לאחר מכן נפעיל את הכוח היצירתי שבנו כדי לתכנן את הדרך הבטוחה והנכונה לנו ביותר כדי להגיע אליו.
לאחר מכן נפעיל את כוח ההתמדה כדי לעשות כל מה שנדרש.
בשלבים הבאים נפעיל כוחות נוספים הנמצאים בנו, כוחות שהינם ייחודיים לנו, שאליהם אנחנו מחוברים ושאיתם אנחנו חיים את החיים, פעמים רבות מבלי לשים לב שהם אלה המפעילים אותנו. כמו כוח השיפוט, כוח העמידה, כוח הסבל.
לעיתים נעמוד בפני מאבק כוחות פנימי או חיצוני, אז נדאג לזכור ולזמן את כוח הרצון להגיע כדי לשמור שנמשיך בדרך שהתווינו, כדי שנוכל לומר כשמימשנו את הפוטנציאל הטמון בנו, והצלחנו במה שביקשנו לעצמנו: יישר כוח.
ואסיים באחד המשפטים הממצים בעיניי את הנושא, שכתבה גלוריה סטיינם, עיתונאית ופעילת זכויות אדם אמריקאית: "עוצמה אפשר לקחת אך לא לתת, תהליך הלקיחה כשלעצמו הוא המעצים".
יום חמישי, 6 באוקטובר 2011
דמיון מודרך המפתח האישי
דמיון מודרך המפתח האישי
אל מול דרישות היום יום, לחץ החיים המודרניים, תקשורת, מטלות, אנשים, בקשות ועוד... אנחנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות פשוט הולכים לאיבוד.
מגלים לעיתים שאיבדנו את הפוקוס, את המטרות שלנו, החלומות שלנו, את הדרך שלנו - לאן אנחנו הולכים, מתי נמצא גם זמן לעצמנו, מתי נצליח להגשים, להשיג, להגיע, לחוות, לחיות.
לעיתים נגלה שאנחנו מרגישים תקועים במקום שאנחנו לא אוהבים/רוצים להיות בו ובתחושה שמשם לא נוכל לברוח / לשנות / להגיע למקום אחר.
במהלך השנים רובנו למדנו להתייחס אך ורק אל המחשבה המודעת שלנו ולפטפטת הפנימית. אותם קולות קטנים / גדולים בתוכנו המשמיעים מונולוגים, מנתחים באופן "רציונאלי", אלה המתייחסים רק לפרספקטיבה האישית של עולמנו הפנימי, האישי.
כך אנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות פשוט הולכים לאיבוד בתוך שלל המחשבות שלנו, שוכחים את כל החלקים האחרים שבנו.
רק שאנחנו הרבה יותר מאשר סך כל המחשבות שלנו.
החלקים שבנו רבים ועשירים.
יש בנו תחושות, רגשות, זיכרונות, השראה, ערכים, מניעים, מטרות, שאיפות, תפיסות ואמונות.
אלה מבוטאים באופן מלא יותר בעזרת ההתנסות שלנו בדמיון יותר מאשר על ידי המחשבה המילולית המודעת שלנו.
ועם זאת בתרבות המערבית אנחנו נוטים לייחס פחות חשיבות לאיכויות האלה ולרגשות שהן מעבירות, מאפשרים בעיקר לקולות שבמוחנו המודע להשתולל ללא הבחנה.
וויליאם ג'יימס, פסיכולוג ופילוסוף, מתאר כך: "הכול יודעים מהו קשב. זהו מצב בו הדעת לוקחת בעלות, באופן ברור ובהיר על אחד מתוך כל האובייקטים או נתיבי המחשבה האפשריים... מתרכזת בו ומתרחקת מאחרים".
ולכן, במה / היכן שנשקיע את הקשב שלנו / תשומת הלב שלנו, נוכל לאפשר לו לגדול, להתפתח: בין אם זו הגינה שלנו, הילדים שלנו, קריירה, בריאות, הרגשה, או מנגד הפחדים שלנו, או הדאגות שלנו.
כך שבדיוק עם אותה ידיעה, הבנה ומודעות אנחנו יכולים לבחור, להחליט ולרתום אותו לטובתנו.
ההבנה שיש לנו את היכולת, הבחירה והשליטה מאפשרת לנו להשתמש במשאבים שלנו כדי לעשות שינויים, כדי לאפשר לעצמנו להיות חיוביים, רגועים ומפוקסים במה שנכון ומתאים לנו בשלב זה בחיים.
המפתח בדמיון מודרך
כאשר אנחנו בוחרים להשתמש ביכולות ובמשאבים המשמעותיים והחיוביים שלנו,
אנו מוזמנים לחבר אליהם את המראות והתחושות המתאימים.
כולנו חווינו בשלב זה או אחר של חיינו הצלחה, אהבה, סיפוק, עוצמה, השגנו מטרות, שמחנו, היינו רגועים, מחוברים לעצמנו.
לכן הידע כיצד להגיע, להשיג, להגשים – נמצא בתוכנו.
כאשר נאפשר לעצמנו להתחבר אליו באופן מלא בשילוב כל החושים, נקבל את המפתח האישי שלנו כדי לצאת לדרך המתאימה והנכונה לנו, להשיג את מה שאנו מבקשים לעצמנו.
כל האינפורמציה הזו נמצאת בתוכנו כתמונות מנטאליות.
תמונות מנטאליות מוגדרות כמחשבה עם איכויות חושיות.
משהו שאנחנו רואים, שומעים, מריחים, טועמים ומרגישים בעיני רוחנו. זהו הדמיון שלנו.
כך שאנו יכולים לבחור, להשתמש בדמיון מודרך כדי להתכוון, למרכז, לפקס למצוא את התשובות בתוכנו.
לדוגמא אנחנו יכולים להזמין מנטאלית הרגשה טובה תוך כדי שאנחנו מתחברים למקום, לרגע, לאווירה, לנוף, למוסיקה, לריח, לאנשים ועוד המאפשרים לנו להרגיש מאוד טוב עם עצמנו בעצמנו.
ומתוך זה אנחנו מוזמנים לשתף את המודע ולנהל דיאלוג עם התמונה שעולה: כמו, מה היא מאפשרת לנו? מה יש במקום / באנשים / בתפאורה שגורמים לנו להרגיש טוב, מה עוד אפשר להוסיף כדי להעצים את ההרגשה ועוד. כל זה כדי לאפשר לנו לחקור, לגלות וליישם ביום יום את האופציות שעולות כדי להמשיך ולהרגיש ממש טוב.
התשובות שנקבל יאפשרו לנו למצוא עוד משאבים, יכולות, תחושות כדי להמשיך ולהרגיש כך עוד ועוד. שוב ושוב.
העבודה עם דמיון מודרך מתייחסת למגוון רחב של טכניקות הכוללות: עבודה עם מטפורות, שיחה עם תת המודע תוך כדי הרפיה, עבודה עם חלומות, ציור, כתיבה ושיחה ישירה עם תת המודע בה מאפשרים לחלקים משמעותיים לעלות.
וכך דרך תמונות / מטפורות העוברות אינטרפרטציה ועבודה משלבים באופן פעיל גם את המודע שלנו.
החיבור בין שניהם יוצר שלמות אחת שאיתה אפשר לצאת לדרך המתאימה לנו.
התמונות המנטאליות שבנו נוצרו הרבה לפני שלמדנו להבין ולהשתמש במילים.
הן נמצאות בלב, בשורש של מי שאנחנו. במה שאנחנו מאמינים שזוהי משמעות המילה,
מה שאנחנו מרגישים שמגיע לנו, מה שאנחנו חושבים שיקרה לנו וכמה מוטיבציה יש לנו כדי לדאוג לעצמנו.
תמונות אלה, גם אם חלק גדול מהזמן איננו מודעים להן, משפיעות בעוצמה על האמונות והגישה שלנו. כמו למשל איך נכשלנו ומה יאפשר לנו להצליח. כמו איך חלינו ומה יאפשר לנו להחלים.
כל תהליך החלמה, גם פיסי וגם נפשי, מערב בתוכו מניפולציות של התמונות הללו באופן גלוי או באופן נסתר, לכן העבודה עם תהליכי הדמיון המודרך נחשבת כאחד הכלים החזקים והמשמעותיים ביותר בכל תהליך של שינוי שנחליט לעבור.
כאשר נבין את כל זה ונלמד כיצד להרגיע את המוח הפטפטני שלנו, את הרגשות הגועשים שבנו, יתאפשר לנו להיות רגועים, פרודוקטיביים ושמחים.
וכיוון שנאפשר לעצמנו להיות מפוקסים בקלות רבה, נוכל גם לפנות את המיותר, להתרכז במה שחשוב ומשמעותי לנו ביותר בחיינו, וכך נגלה שאנחנו מצליחים באופן חד משמעי לחיות חיים מלאים, מספקים, רגועים ומלאים באהבה לעצמנו ולאחרים.
אל מול דרישות היום יום, לחץ החיים המודרניים, תקשורת, מטלות, אנשים, בקשות ועוד... אנחנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות פשוט הולכים לאיבוד.
מגלים לעיתים שאיבדנו את הפוקוס, את המטרות שלנו, החלומות שלנו, את הדרך שלנו - לאן אנחנו הולכים, מתי נמצא גם זמן לעצמנו, מתי נצליח להגשים, להשיג, להגיע, לחוות, לחיות.
לעיתים נגלה שאנחנו מרגישים תקועים במקום שאנחנו לא אוהבים/רוצים להיות בו ובתחושה שמשם לא נוכל לברוח / לשנות / להגיע למקום אחר.
במהלך השנים רובנו למדנו להתייחס אך ורק אל המחשבה המודעת שלנו ולפטפטת הפנימית. אותם קולות קטנים / גדולים בתוכנו המשמיעים מונולוגים, מנתחים באופן "רציונאלי", אלה המתייחסים רק לפרספקטיבה האישית של עולמנו הפנימי, האישי.
כך אנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות פשוט הולכים לאיבוד בתוך שלל המחשבות שלנו, שוכחים את כל החלקים האחרים שבנו.
רק שאנחנו הרבה יותר מאשר סך כל המחשבות שלנו.
החלקים שבנו רבים ועשירים.
יש בנו תחושות, רגשות, זיכרונות, השראה, ערכים, מניעים, מטרות, שאיפות, תפיסות ואמונות.
אלה מבוטאים באופן מלא יותר בעזרת ההתנסות שלנו בדמיון יותר מאשר על ידי המחשבה המילולית המודעת שלנו.
ועם זאת בתרבות המערבית אנחנו נוטים לייחס פחות חשיבות לאיכויות האלה ולרגשות שהן מעבירות, מאפשרים בעיקר לקולות שבמוחנו המודע להשתולל ללא הבחנה.
וויליאם ג'יימס, פסיכולוג ופילוסוף, מתאר כך: "הכול יודעים מהו קשב. זהו מצב בו הדעת לוקחת בעלות, באופן ברור ובהיר על אחד מתוך כל האובייקטים או נתיבי המחשבה האפשריים... מתרכזת בו ומתרחקת מאחרים".
ולכן, במה / היכן שנשקיע את הקשב שלנו / תשומת הלב שלנו, נוכל לאפשר לו לגדול, להתפתח: בין אם זו הגינה שלנו, הילדים שלנו, קריירה, בריאות, הרגשה, או מנגד הפחדים שלנו, או הדאגות שלנו.
כך שבדיוק עם אותה ידיעה, הבנה ומודעות אנחנו יכולים לבחור, להחליט ולרתום אותו לטובתנו.
ההבנה שיש לנו את היכולת, הבחירה והשליטה מאפשרת לנו להשתמש במשאבים שלנו כדי לעשות שינויים, כדי לאפשר לעצמנו להיות חיוביים, רגועים ומפוקסים במה שנכון ומתאים לנו בשלב זה בחיים.
המפתח בדמיון מודרך
כאשר אנחנו בוחרים להשתמש ביכולות ובמשאבים המשמעותיים והחיוביים שלנו,
אנו מוזמנים לחבר אליהם את המראות והתחושות המתאימים.
כולנו חווינו בשלב זה או אחר של חיינו הצלחה, אהבה, סיפוק, עוצמה, השגנו מטרות, שמחנו, היינו רגועים, מחוברים לעצמנו.
לכן הידע כיצד להגיע, להשיג, להגשים – נמצא בתוכנו.
כאשר נאפשר לעצמנו להתחבר אליו באופן מלא בשילוב כל החושים, נקבל את המפתח האישי שלנו כדי לצאת לדרך המתאימה והנכונה לנו, להשיג את מה שאנו מבקשים לעצמנו.
כל האינפורמציה הזו נמצאת בתוכנו כתמונות מנטאליות.
תמונות מנטאליות מוגדרות כמחשבה עם איכויות חושיות.
משהו שאנחנו רואים, שומעים, מריחים, טועמים ומרגישים בעיני רוחנו. זהו הדמיון שלנו.
כך שאנו יכולים לבחור, להשתמש בדמיון מודרך כדי להתכוון, למרכז, לפקס למצוא את התשובות בתוכנו.
לדוגמא אנחנו יכולים להזמין מנטאלית הרגשה טובה תוך כדי שאנחנו מתחברים למקום, לרגע, לאווירה, לנוף, למוסיקה, לריח, לאנשים ועוד המאפשרים לנו להרגיש מאוד טוב עם עצמנו בעצמנו.
ומתוך זה אנחנו מוזמנים לשתף את המודע ולנהל דיאלוג עם התמונה שעולה: כמו, מה היא מאפשרת לנו? מה יש במקום / באנשים / בתפאורה שגורמים לנו להרגיש טוב, מה עוד אפשר להוסיף כדי להעצים את ההרגשה ועוד. כל זה כדי לאפשר לנו לחקור, לגלות וליישם ביום יום את האופציות שעולות כדי להמשיך ולהרגיש ממש טוב.
התשובות שנקבל יאפשרו לנו למצוא עוד משאבים, יכולות, תחושות כדי להמשיך ולהרגיש כך עוד ועוד. שוב ושוב.
העבודה עם דמיון מודרך מתייחסת למגוון רחב של טכניקות הכוללות: עבודה עם מטפורות, שיחה עם תת המודע תוך כדי הרפיה, עבודה עם חלומות, ציור, כתיבה ושיחה ישירה עם תת המודע בה מאפשרים לחלקים משמעותיים לעלות.
וכך דרך תמונות / מטפורות העוברות אינטרפרטציה ועבודה משלבים באופן פעיל גם את המודע שלנו.
החיבור בין שניהם יוצר שלמות אחת שאיתה אפשר לצאת לדרך המתאימה לנו.
התמונות המנטאליות שבנו נוצרו הרבה לפני שלמדנו להבין ולהשתמש במילים.
הן נמצאות בלב, בשורש של מי שאנחנו. במה שאנחנו מאמינים שזוהי משמעות המילה,
מה שאנחנו מרגישים שמגיע לנו, מה שאנחנו חושבים שיקרה לנו וכמה מוטיבציה יש לנו כדי לדאוג לעצמנו.
תמונות אלה, גם אם חלק גדול מהזמן איננו מודעים להן, משפיעות בעוצמה על האמונות והגישה שלנו. כמו למשל איך נכשלנו ומה יאפשר לנו להצליח. כמו איך חלינו ומה יאפשר לנו להחלים.
כל תהליך החלמה, גם פיסי וגם נפשי, מערב בתוכו מניפולציות של התמונות הללו באופן גלוי או באופן נסתר, לכן העבודה עם תהליכי הדמיון המודרך נחשבת כאחד הכלים החזקים והמשמעותיים ביותר בכל תהליך של שינוי שנחליט לעבור.
כאשר נבין את כל זה ונלמד כיצד להרגיע את המוח הפטפטני שלנו, את הרגשות הגועשים שבנו, יתאפשר לנו להיות רגועים, פרודוקטיביים ושמחים.
וכיוון שנאפשר לעצמנו להיות מפוקסים בקלות רבה, נוכל גם לפנות את המיותר, להתרכז במה שחשוב ומשמעותי לנו ביותר בחיינו, וכך נגלה שאנחנו מצליחים באופן חד משמעי לחיות חיים מלאים, מספקים, רגועים ומלאים באהבה לעצמנו ולאחרים.
יום חמישי, 8 בספטמבר 2011
דמיון מודרך מטפלים בעצמנו
דמיון מודרך – מטפלים בעצמנו
בני אדם אינם שבויים של גורלם אלא רק של דמיונם (פרנקלין רוזוולט)
החיים שלנו מתנהלים. אנחנו מנהלים את החיים שלנו, או שנדמה לנו שאנו מנהלים אותם.
אנחנו שמים מטרות בעתיד. חלקם נגשים. על חלקם נוותר.
התפיסה שלנו היא מה שאנחנו תופסים כממשי.
עדכון מערכת האמונות שלנו היא זו שיכולה לשנות את תפיסת עולמנו.
למחשבות שלנו יש השפעה על המודעות שלנו, על הגוף שלנו ומכאן על החיים שלנו.
לכן, אחד דברים החשובים ביותר היא ההבנה שאנחנו יכולים לקחת אחריות.
אחריות על עצמנו ועל החיים שאותם אנו בוחרים לחיות.
ואנחנו אכן יכולים לבחור, כך או כך.
אנחנו יכולים להחליט שאנחנו תוצאה של החיים - אז תמיד יהיו לנו סיבות למה הדברים לא באחריותנו, למה הכול נגדנו. אז תמיד יש הסברים.
כאשר אנחנו חיים כך אנחנו בעצם מוותרים על האחריות שלנו.
ואנחנו יכולים לבחור אחרת - אז המסע מתחיל.
כי הרגע בו אנו לוקחים אחריות - שם משהו מתחולל.
ברגע שאנחנו מקבלים את ההחלטה, זהו גם הרגע בו מתחיל תהליך השינוי.
כאשר אנחנו מחליטים שמישהו / משהו אחר אחראי.../, הסיבה.../, אשם.../, בגלל.../,
זה בעצם אומר שרק מישהו / משהו אחר יכול לתקן, לשנות, לאפשר, לעשות, להחליף.
כאשר אנו בוחרים במודעות לקחת אחריות בעצמנו על עצמנו.
זה אומר לקחת, להיות בבעלות על החיים שלנו, שליטה מלאה שלנו על כל מה שקורה לנו.
וכאשר אנו השולטים בנעשה, אנחנו גם שולטים בשינוי.
מכאן אפשר לצאת לדרך....
כדי להביא משהו אל חייך דמיין שהוא כבר שם (ריצ'ארד באך)
כדי להבין את כל חלקי השינוי שאנו מבקשים לעצמנו בחיינו, איך נרגיש בו, מה אקולוגית מתאים ומה רצוי לנו שנחליף, שנשנה. איך השינוי נראה, נשמע, והאם אנו מרגישים בטוב בתוכו.
חשוב ללמוד את השינוי תוך כדי שהייה בו.
הדבר החשוב ביותר לעשות הוא לראות את השינוי בעיני רוחנו.
לדמיין אותו באופן מדויק, בצבעים, בקולות ובתחושות.
לדמיין אותו מתוך העיניים שלנו ולראות אותו מתוכם.
בשלב הבא, לצאת מתוך עצמנו ולדמיין אותנו עושים את השינוי המבוקש.
לראות איך אנחנו נראים לעצמנו ולאחרים כשאנו נמצאים בחדש.
בדרך כלל כשאנו נמצאים באופן מלא בתוך הוויית השינוי המבוקש, חווים אותו,יעלו כל מיני "קולות", אלה האמונות / התבניות שלנו.
חלקן אמונות מגבילות, אלה שחושבות שהן שומרות עלינו, אלה שנמצאות בתת המודע שלנו ולפעמים גם במודע שלנו: 'אני לא יכול', 'לי זה לא יקרה' 'לא מגיע לי', 'זה בלתי אפשרי' וכד'.
כמו גם אמונות מעצימות: 'מגיע לי', 'הכול אפשרי', 'אני הכי טוב' ועוד.
עקביות היא מקום המפלט האחרון של חסרי הדמיון (אוסקר ווילד)
כל האמונות מאוחסנות בתת המודע שלנו, כמו גם כל הזיכרונות שלנו.
לכן כאשר אנחנו מבקשים לזמן לעצמנו את השינוי המיוחל סביר להיות שיעלו אירועים הקשורים לאותו נושא וזאת כיוון שהמוח, באחד מתפקידיו, קושר דברים יחד, עושה הקשרים, מייצר אסוציאציות, מארגן זיכרונות הקשורים ומתוך כך עולות תבניות, דפוסים ואמונות הקשורים בנושא זה.
מכיוון שאחד מתפקידיו של הלא מודע הוא לשמור עלינו, לשמור על ערכים, קודים מוסריים וכמובן אמונות, לכן פעמים רבות אנחנו נאחזים בכוח באמונות עתיקות, כאלה שלא עודכנו ביכולות, משאבים, אפשרויות שרכשנו עם השנים, מפעילים אמונות מגבילות שאינן משרתות אותנו יותר.
לכן אחת העבודות המשמעותיות ביותר שנתבקש לעשות לעצמנו במהלך המסע הוא עדכון האמונות הישנות, אלה המגבילות אותנו.
העדכון מתבקש במקרים אלה כדי לאפשר לנו להגשים את השינוי שאנחנו מבקשים לעצמנו באופן המלא והנכון ביותר עבורנו.
דבר נוסף שחשוב לדעת על תת המודע: הוא ישרת אותנו בנאמנות כאשר ניתן לו הוראות ברורות, ישירות ומדויקות. לכן כאשר נדמיין / נראה בעיני רוחנו את מה שאנחנו מבקשים לעצמנו באותו אופן, נקבל את מלוא שיתוף הפעולה של תת המודע שלנו.
אני עושה תמיד את מה שאינני יכול לעשות על מנת ללמוד כיצד לעשותו (פבלו פיקאסו)
השלב הבא הוא חזרות. כל מה שאנחנו חוזרים עליו הופך להיות טבע שני ובהמשך הופך לפעולה לא מודעת, בדיוק כמו הליכה, רכיבה על אופניים, נהיגה, ככל שעשינו אותם שוב ושוב, למדנו איך הכי מתאים לנו לעשות את זה בקלות ובטבעיות, הפכנו את הפעולה לטבע שני ועכשיו אנחנו מבצעים אותה מבלי לתת עליה את הדעת.
ומכיוון שזה הוכח כעובד באופן חד משמעי, נותר כרגע פשוט להשתמש באותו עיקרון גם בתהליך השינוי אותו אנחנו מבקשים לעצמנו, לדמיין את השינוי בצבעים חיים וחדים, בגדול, עם הקול המתאים שוב ושוב.
כך גם הוא יהפוך לאוטומט ויאפשר לשינוי להתרחש כחלק טבעי מחיינו.
" דמיון חשוב יותר מידע. ידע הוא מוגבל. דמיון – אינסופי" (אלברט איינשטיין)
בני אדם אינם שבויים של גורלם אלא רק של דמיונם (פרנקלין רוזוולט)
החיים שלנו מתנהלים. אנחנו מנהלים את החיים שלנו, או שנדמה לנו שאנו מנהלים אותם.
אנחנו שמים מטרות בעתיד. חלקם נגשים. על חלקם נוותר.
התפיסה שלנו היא מה שאנחנו תופסים כממשי.
עדכון מערכת האמונות שלנו היא זו שיכולה לשנות את תפיסת עולמנו.
למחשבות שלנו יש השפעה על המודעות שלנו, על הגוף שלנו ומכאן על החיים שלנו.
לכן, אחד דברים החשובים ביותר היא ההבנה שאנחנו יכולים לקחת אחריות.
אחריות על עצמנו ועל החיים שאותם אנו בוחרים לחיות.
ואנחנו אכן יכולים לבחור, כך או כך.
אנחנו יכולים להחליט שאנחנו תוצאה של החיים - אז תמיד יהיו לנו סיבות למה הדברים לא באחריותנו, למה הכול נגדנו. אז תמיד יש הסברים.
כאשר אנחנו חיים כך אנחנו בעצם מוותרים על האחריות שלנו.
ואנחנו יכולים לבחור אחרת - אז המסע מתחיל.
כי הרגע בו אנו לוקחים אחריות - שם משהו מתחולל.
ברגע שאנחנו מקבלים את ההחלטה, זהו גם הרגע בו מתחיל תהליך השינוי.
כאשר אנחנו מחליטים שמישהו / משהו אחר אחראי.../, הסיבה.../, אשם.../, בגלל.../,
זה בעצם אומר שרק מישהו / משהו אחר יכול לתקן, לשנות, לאפשר, לעשות, להחליף.
כאשר אנו בוחרים במודעות לקחת אחריות בעצמנו על עצמנו.
זה אומר לקחת, להיות בבעלות על החיים שלנו, שליטה מלאה שלנו על כל מה שקורה לנו.
וכאשר אנו השולטים בנעשה, אנחנו גם שולטים בשינוי.
מכאן אפשר לצאת לדרך....
כדי להביא משהו אל חייך דמיין שהוא כבר שם (ריצ'ארד באך)
כדי להבין את כל חלקי השינוי שאנו מבקשים לעצמנו בחיינו, איך נרגיש בו, מה אקולוגית מתאים ומה רצוי לנו שנחליף, שנשנה. איך השינוי נראה, נשמע, והאם אנו מרגישים בטוב בתוכו.
חשוב ללמוד את השינוי תוך כדי שהייה בו.
הדבר החשוב ביותר לעשות הוא לראות את השינוי בעיני רוחנו.
לדמיין אותו באופן מדויק, בצבעים, בקולות ובתחושות.
לדמיין אותו מתוך העיניים שלנו ולראות אותו מתוכם.
בשלב הבא, לצאת מתוך עצמנו ולדמיין אותנו עושים את השינוי המבוקש.
לראות איך אנחנו נראים לעצמנו ולאחרים כשאנו נמצאים בחדש.
בדרך כלל כשאנו נמצאים באופן מלא בתוך הוויית השינוי המבוקש, חווים אותו,יעלו כל מיני "קולות", אלה האמונות / התבניות שלנו.
חלקן אמונות מגבילות, אלה שחושבות שהן שומרות עלינו, אלה שנמצאות בתת המודע שלנו ולפעמים גם במודע שלנו: 'אני לא יכול', 'לי זה לא יקרה' 'לא מגיע לי', 'זה בלתי אפשרי' וכד'.
כמו גם אמונות מעצימות: 'מגיע לי', 'הכול אפשרי', 'אני הכי טוב' ועוד.
עקביות היא מקום המפלט האחרון של חסרי הדמיון (אוסקר ווילד)
כל האמונות מאוחסנות בתת המודע שלנו, כמו גם כל הזיכרונות שלנו.
לכן כאשר אנחנו מבקשים לזמן לעצמנו את השינוי המיוחל סביר להיות שיעלו אירועים הקשורים לאותו נושא וזאת כיוון שהמוח, באחד מתפקידיו, קושר דברים יחד, עושה הקשרים, מייצר אסוציאציות, מארגן זיכרונות הקשורים ומתוך כך עולות תבניות, דפוסים ואמונות הקשורים בנושא זה.
מכיוון שאחד מתפקידיו של הלא מודע הוא לשמור עלינו, לשמור על ערכים, קודים מוסריים וכמובן אמונות, לכן פעמים רבות אנחנו נאחזים בכוח באמונות עתיקות, כאלה שלא עודכנו ביכולות, משאבים, אפשרויות שרכשנו עם השנים, מפעילים אמונות מגבילות שאינן משרתות אותנו יותר.
לכן אחת העבודות המשמעותיות ביותר שנתבקש לעשות לעצמנו במהלך המסע הוא עדכון האמונות הישנות, אלה המגבילות אותנו.
העדכון מתבקש במקרים אלה כדי לאפשר לנו להגשים את השינוי שאנחנו מבקשים לעצמנו באופן המלא והנכון ביותר עבורנו.
דבר נוסף שחשוב לדעת על תת המודע: הוא ישרת אותנו בנאמנות כאשר ניתן לו הוראות ברורות, ישירות ומדויקות. לכן כאשר נדמיין / נראה בעיני רוחנו את מה שאנחנו מבקשים לעצמנו באותו אופן, נקבל את מלוא שיתוף הפעולה של תת המודע שלנו.
אני עושה תמיד את מה שאינני יכול לעשות על מנת ללמוד כיצד לעשותו (פבלו פיקאסו)
השלב הבא הוא חזרות. כל מה שאנחנו חוזרים עליו הופך להיות טבע שני ובהמשך הופך לפעולה לא מודעת, בדיוק כמו הליכה, רכיבה על אופניים, נהיגה, ככל שעשינו אותם שוב ושוב, למדנו איך הכי מתאים לנו לעשות את זה בקלות ובטבעיות, הפכנו את הפעולה לטבע שני ועכשיו אנחנו מבצעים אותה מבלי לתת עליה את הדעת.
ומכיוון שזה הוכח כעובד באופן חד משמעי, נותר כרגע פשוט להשתמש באותו עיקרון גם בתהליך השינוי אותו אנחנו מבקשים לעצמנו, לדמיין את השינוי בצבעים חיים וחדים, בגדול, עם הקול המתאים שוב ושוב.
כך גם הוא יהפוך לאוטומט ויאפשר לשינוי להתרחש כחלק טבעי מחיינו.
" דמיון חשוב יותר מידע. ידע הוא מוגבל. דמיון – אינסופי" (אלברט איינשטיין)
יום ראשון, 26 ביוני 2011
שישי בצבעים - סדנת דמיון מודרך ומדיטציה עם אסנת בוקופצר וירון קולטון
שישי בצבעים - סדנת דמיון מודרך ומדיטציה
עם אסנת בוקופצר וירון קולטון
חמישה מפגשים חווייתיים בתל-אביב
בימי שישי ב-16:00-14:00 החל ב-15 ביולי 2011
מה נקבל בסדנה:
בסדנה נלמד דרכים ונקבל כלים להעצמה ולחיזוק משאבים ויכולות, לרגיעה עמוקה, לשיפור הדימוי העצמי ולהשגת מטרות אישיות.
נלמד איך ליצור קשר עם התת-מודע באמצעות שימוש בשפה שלו - ואיך לרתום אותו במהירות וביעילות לטובתנו.
במפגשים נעשה שימוש בכלים שונים בדרך פנימה: הרפיה ודמיון מודרך, הליכי NLP, מדיטציות אקטיביות ושקטות, קלפי מודעות, אורה-סומא ועוד.
למי מיועדת הסדנה:
הסדנה מיועדת לכם הרוצים להשתחרר מדפוסי חשיבה ומהרגלים מגבילים; המבקשים לצאת מהלופ, ליצור פריצת דרך ולהגשים מטרות בכל תחום שתבחרו; אתם הבוחרים ליהנות מהדרך, להירגע באמת ולחיות בצבעים.
המנחים:
אסנת בוקופצר – מנחה ומטפלת בכירה ב-NLP ודמיון מודרך, מנחת סדנאות להעצמה אישית. www.nlptherapy.co.il
ירון קולטון (ויקאס) – מנחה ומטפל בכיר ב-NLP ודמיון מודרך, מנחה סדנאות מדיטציה. www.kolton.co.il
מתי ואיפה:
הסדנה הקרובה של "שישי בצבעים" תתקיים בתל-אביב בימי שישי ב-14:00
החל ב-15 ביולי 2011. מחיר הסדנה (חמישה מפגשים): 600 שקל.
לפרטים נוספים ולהרשמה:
אסנת בוקופצר – 054-4515075 bukofzer@015.net.il
ירון קולטון – 054-7321806 yaron@kolton.co.il
עם אסנת בוקופצר וירון קולטון
חמישה מפגשים חווייתיים בתל-אביב
בימי שישי ב-16:00-14:00 החל ב-15 ביולי 2011
מה נקבל בסדנה:
בסדנה נלמד דרכים ונקבל כלים להעצמה ולחיזוק משאבים ויכולות, לרגיעה עמוקה, לשיפור הדימוי העצמי ולהשגת מטרות אישיות.
נלמד איך ליצור קשר עם התת-מודע באמצעות שימוש בשפה שלו - ואיך לרתום אותו במהירות וביעילות לטובתנו.
במפגשים נעשה שימוש בכלים שונים בדרך פנימה: הרפיה ודמיון מודרך, הליכי NLP, מדיטציות אקטיביות ושקטות, קלפי מודעות, אורה-סומא ועוד.
למי מיועדת הסדנה:
הסדנה מיועדת לכם הרוצים להשתחרר מדפוסי חשיבה ומהרגלים מגבילים; המבקשים לצאת מהלופ, ליצור פריצת דרך ולהגשים מטרות בכל תחום שתבחרו; אתם הבוחרים ליהנות מהדרך, להירגע באמת ולחיות בצבעים.
המנחים:
אסנת בוקופצר – מנחה ומטפלת בכירה ב-NLP ודמיון מודרך, מנחת סדנאות להעצמה אישית. www.nlptherapy.co.il
ירון קולטון (ויקאס) – מנחה ומטפל בכיר ב-NLP ודמיון מודרך, מנחה סדנאות מדיטציה. www.kolton.co.il
מתי ואיפה:
הסדנה הקרובה של "שישי בצבעים" תתקיים בתל-אביב בימי שישי ב-14:00
החל ב-15 ביולי 2011. מחיר הסדנה (חמישה מפגשים): 600 שקל.
לפרטים נוספים ולהרשמה:
אסנת בוקופצר – 054-4515075 bukofzer@015.net.il
ירון קולטון – 054-7321806 yaron@kolton.co.il
יום חמישי, 16 ביוני 2011
מה מנהל את חיינו ?
מה מנהל את חיינו?
השפה בה אנו משתמשים בחיי היום יום, במקרים רבים היא זו המחליטה וקובעת איך יראו, ישמעו, נרגיש ולפיכך נחייה את חיינו.
מכיוון שפעולות רבות בחיינו אנחנו מבצעים מתוך אוטומט: כמו תנועה, נשימה, מטבוליזם, שינה, חלימה, הליכה, נהיגה ועוד.
חלקן, מהרגע שנוצרנו גנטיות, על אוטומט. וחלקן הפכו לאוטומט ברגע שלמדנו לעשות אותן כמו שצריך, כמו שנהוג לתחושתנו. לכן לא ניתן עליהן את הדעת רוב הזמן.
כך במקרים רבים בשימוש אוטומטי בשפה שלנו: באופן בו אנחנו משתמשים ומבטאים, רעיונות, הצעות, תחושות, מחשבות ורגשות.
לצורך העניין כמה פעמים אמרנו דברים שנצטער עליהם אחר-כך, כאילו לא הייתה שליטה עליהם, הם פשוט יצאו לנו מהפה.
כמה פעמים אמרנו שאנחנו לא מסוגלים לעשות דבר כזה או אחר, מבלי להתעמק האם אנחנו באמת מסוגלים או לא.
כמה פעמים האשמנו את עצמינו מבלי לחשוב על המילים בהן אנחנו משתמשים: 'איזה טיפש הייתי' וכדומה.
מה מגדיר את חיינו ?
גם המחשבות בראשינו הינן מילים.
מילים כדי להסביר, לפרש, להבין בעצמנו מה קורה. לדוגמא: אנחנו מתרגמים בראשינו (באוטומט) רגשות למילים.
רגש שנדמה לנו כעצב או שמחה ה"משתלט" עלינו - הרגש מיתרגם והופך למילה בראשינו, ועכשיו אנחנו יודעים שזה עצב או שמחה, ייאוש או תקווה.
מאותו רגע אנחנו חושבים את המילה הזו, ברוב המקרים מבלי לתת עליה את הדעת יותר מדי.
ברגע שקבענו 'זה עצב', עכשיו 'אני עצוב', ואו זו 'שמחה' עכשיו 'אני שמח', המילה שהיא חלק מהשפה שלנו גם קבעה בחלקיק שנייה איך נרגיש.
וכך המחשבה הגדירה, נתנה גבולות לרגש ותרגמה אותו למילה, מילה אותה אנחנו מכירים, ואיתה אנחנו יכולים להזדהות, להתנהל, להבין.
עכשיו כשיש לנו מילה נדמה לנו שאנחנו נמצאים במקום בטוח.
אך האם כך הוא? האם ניתן למילה/מחשבה לנהל את חיינו ?
למילה שפה ישנם 4 פירושים במילון:
אוצר המילים שאדם משתמש בהן להבעת צרכיו. אחד מזוג השפתיים התוחמות את הפה, מהן גם יוצאות המילים, השפה. קצה הכלי ורצועת החוף הגובלת בנחל ואו בנהר.
בשלושה מהמקרים: שפתיים, שפת הכלי ושפת הנחל מתייחסים לגבול המבדיל בין לבין. המגדיר משהו.
בדיוק כמו שהשפה שלנו מאפשרת לנו להגדיר, לתת גבולות למה שמתרחש, למה שמרגישים.
וכמו שציינתי אוטומט השפה/המחשבה מגדיר משהו מסוים ומשאיר אותנו בתוכו.
מנהל אותנו.
הרגל הופך לטבע
כשאנחנו חוזרים בתוכנו או מחוצה לנו על מחשבות, משפטים או מילים מסוימות, החזרה המתמדת בונה מעגלים חשמליים במוחנו ומשום כך סינפסות רבות עוצמה.
כל מחשבה/מילה שנחזור עליה שוב ושוב, תיצור חיבורים אנטומיים שעם הזמן יהפכו לאוטומטים.
כל מחשבה/מילה שהתקבעה והפכה לאוטומט עלולה או עשויה לנהל את חיינו, מבלי שבעצם יהיה לנו מה לומר בנושא.
מילים/מחשבות שהורגלנו לחשוב ואו לומר לעיתים קרובות, דומות מאוד להתמכרות בכך שהמכנה המשותף ביניהן הוא הקושי להפסיק אותם, למרות שלעיתים נבין שאינן תורמות לבריאותנו ולחיינו.
כפי שכתבה חווה אלברשטיין בשירה 'הרגל הופך לטבע': "שמור את נפשי מן ההרגל,
להתלונן הרבה. זה לא מועיל, זה לא עוזר, ומתמכרים לזה.... הרגל הופך לטבע,
וטבע קשה לשנות. אבל בדרך קבע, יש לנסות".
אצל מי השליטה ?
ואמר רנה דקארט: "מלבד מחשבותינו, אין דבר שנתון לגמרי לשליטתנו".
והאם לא כך גם לגבי השפה שלנו. השימוש במילים?
מכיוון שהשליטה היחידה והאמיתית שלנו היא על המחשבות שלנו.
לדוגמא: אנחנו יכולים לחשוב 'אני טיפש' אך באותה מידה אנחנו יכולים לבחור במחשבה:
'לא הבנתי ועכשיו אני יודע', 'למדתי ועכשיו אני מבין'.
או דוגמא נוספת: 'זה לעולם לא יקרה'
אפשר לחשוב: 'זה לא קרה כרגע, מעניין מה אני יכול לעשות אחרת כדי שזה כן יקרה'
היכולת שלנו לשלוט במחשבות שלנו היא גם היכולת שלנו לשלוט בשפה שלנו ובשימוש במילים המתאימות ולהיפך, אלה שיאפשרו לתת המודע שלנו לעשות בכל רגע נתון את העדכונים המתאימים.
דמיון מודרך, NLP והשפה
אחת היכולות המשמעותיות שנרכוש בעבודה עם טכניקות ה-NLP והדמיון המודרך היא הלמידה שאנו מאפשרים לעצמנו.
ראשית בהבנה שאנו היחידים השולטים במחשבות שלנו ובשפה שלנו.
לכן, אנחנו היחידים היכולים להחליף מחשבה שלילית במחשבה חיובית.
בדיוק כמו שאנו היחידים היכולים להחליף מילים שאינן מתאימות למטרות שלנו במילים שכן יאפשרו לנו להשיג אותן.
או בדוגמא אחרת: מילים/מחשבות המורידות ומדכאות אותנו במילים/מחשבות הפותחות לנו פתח לעשות דברים, להרגיש אחרת.
לדוגמא: 'שום דבר לא מצליח לי'! האם באמת שום דבר לא מצליח? אף פעם?
כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו לבדוק, להיות מודעים למחשבה/למילים בהן השתמשנו, נגלה מן הסתם שהיו פעמים רבות בהן דברים כן הצליחו ובגדול !
והחיבור אל ההצלחה פותחת את האפשרות למצוא דרכים נוספות, אחרות, חדשות כדי להצליח גם במקרים אחרים.
וכבר אמר רבי נחמן מברסלב: "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותייך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות".
כך גם לגבי השפה בה אנו משתמשים לעצמינו, על עצמינו ולסובבים אותנו.
וודאו שהיא מגדירה היטב את המקום בו אתם רוצים להיות. את המקום אליו אתם רוצים להגיע. את ההרגשה אותה תרצו להרגיש.
כאשר נאפשר לעצמינו להיות מודעים, להתייחס אל המחשבות שלנו כשפה המכילה אפשרויות רבות, נוכל לאפשר לעצמינו לבחור את המילים ומתוך כך את המחשבות ולהיפך,
אלה שיאפשרו לנו לחיות את החיים באופן המתאים לנו ביותר.
השפה בה אנו משתמשים בחיי היום יום, במקרים רבים היא זו המחליטה וקובעת איך יראו, ישמעו, נרגיש ולפיכך נחייה את חיינו.
מכיוון שפעולות רבות בחיינו אנחנו מבצעים מתוך אוטומט: כמו תנועה, נשימה, מטבוליזם, שינה, חלימה, הליכה, נהיגה ועוד.
חלקן, מהרגע שנוצרנו גנטיות, על אוטומט. וחלקן הפכו לאוטומט ברגע שלמדנו לעשות אותן כמו שצריך, כמו שנהוג לתחושתנו. לכן לא ניתן עליהן את הדעת רוב הזמן.
כך במקרים רבים בשימוש אוטומטי בשפה שלנו: באופן בו אנחנו משתמשים ומבטאים, רעיונות, הצעות, תחושות, מחשבות ורגשות.
לצורך העניין כמה פעמים אמרנו דברים שנצטער עליהם אחר-כך, כאילו לא הייתה שליטה עליהם, הם פשוט יצאו לנו מהפה.
כמה פעמים אמרנו שאנחנו לא מסוגלים לעשות דבר כזה או אחר, מבלי להתעמק האם אנחנו באמת מסוגלים או לא.
כמה פעמים האשמנו את עצמינו מבלי לחשוב על המילים בהן אנחנו משתמשים: 'איזה טיפש הייתי' וכדומה.
מה מגדיר את חיינו ?
גם המחשבות בראשינו הינן מילים.
מילים כדי להסביר, לפרש, להבין בעצמנו מה קורה. לדוגמא: אנחנו מתרגמים בראשינו (באוטומט) רגשות למילים.
רגש שנדמה לנו כעצב או שמחה ה"משתלט" עלינו - הרגש מיתרגם והופך למילה בראשינו, ועכשיו אנחנו יודעים שזה עצב או שמחה, ייאוש או תקווה.
מאותו רגע אנחנו חושבים את המילה הזו, ברוב המקרים מבלי לתת עליה את הדעת יותר מדי.
ברגע שקבענו 'זה עצב', עכשיו 'אני עצוב', ואו זו 'שמחה' עכשיו 'אני שמח', המילה שהיא חלק מהשפה שלנו גם קבעה בחלקיק שנייה איך נרגיש.
וכך המחשבה הגדירה, נתנה גבולות לרגש ותרגמה אותו למילה, מילה אותה אנחנו מכירים, ואיתה אנחנו יכולים להזדהות, להתנהל, להבין.
עכשיו כשיש לנו מילה נדמה לנו שאנחנו נמצאים במקום בטוח.
אך האם כך הוא? האם ניתן למילה/מחשבה לנהל את חיינו ?
למילה שפה ישנם 4 פירושים במילון:
אוצר המילים שאדם משתמש בהן להבעת צרכיו. אחד מזוג השפתיים התוחמות את הפה, מהן גם יוצאות המילים, השפה. קצה הכלי ורצועת החוף הגובלת בנחל ואו בנהר.
בשלושה מהמקרים: שפתיים, שפת הכלי ושפת הנחל מתייחסים לגבול המבדיל בין לבין. המגדיר משהו.
בדיוק כמו שהשפה שלנו מאפשרת לנו להגדיר, לתת גבולות למה שמתרחש, למה שמרגישים.
וכמו שציינתי אוטומט השפה/המחשבה מגדיר משהו מסוים ומשאיר אותנו בתוכו.
מנהל אותנו.
הרגל הופך לטבע
כשאנחנו חוזרים בתוכנו או מחוצה לנו על מחשבות, משפטים או מילים מסוימות, החזרה המתמדת בונה מעגלים חשמליים במוחנו ומשום כך סינפסות רבות עוצמה.
כל מחשבה/מילה שנחזור עליה שוב ושוב, תיצור חיבורים אנטומיים שעם הזמן יהפכו לאוטומטים.
כל מחשבה/מילה שהתקבעה והפכה לאוטומט עלולה או עשויה לנהל את חיינו, מבלי שבעצם יהיה לנו מה לומר בנושא.
מילים/מחשבות שהורגלנו לחשוב ואו לומר לעיתים קרובות, דומות מאוד להתמכרות בכך שהמכנה המשותף ביניהן הוא הקושי להפסיק אותם, למרות שלעיתים נבין שאינן תורמות לבריאותנו ולחיינו.
כפי שכתבה חווה אלברשטיין בשירה 'הרגל הופך לטבע': "שמור את נפשי מן ההרגל,
להתלונן הרבה. זה לא מועיל, זה לא עוזר, ומתמכרים לזה.... הרגל הופך לטבע,
וטבע קשה לשנות. אבל בדרך קבע, יש לנסות".
אצל מי השליטה ?
ואמר רנה דקארט: "מלבד מחשבותינו, אין דבר שנתון לגמרי לשליטתנו".
והאם לא כך גם לגבי השפה שלנו. השימוש במילים?
מכיוון שהשליטה היחידה והאמיתית שלנו היא על המחשבות שלנו.
לדוגמא: אנחנו יכולים לחשוב 'אני טיפש' אך באותה מידה אנחנו יכולים לבחור במחשבה:
'לא הבנתי ועכשיו אני יודע', 'למדתי ועכשיו אני מבין'.
או דוגמא נוספת: 'זה לעולם לא יקרה'
אפשר לחשוב: 'זה לא קרה כרגע, מעניין מה אני יכול לעשות אחרת כדי שזה כן יקרה'
היכולת שלנו לשלוט במחשבות שלנו היא גם היכולת שלנו לשלוט בשפה שלנו ובשימוש במילים המתאימות ולהיפך, אלה שיאפשרו לתת המודע שלנו לעשות בכל רגע נתון את העדכונים המתאימים.
דמיון מודרך, NLP והשפה
אחת היכולות המשמעותיות שנרכוש בעבודה עם טכניקות ה-NLP והדמיון המודרך היא הלמידה שאנו מאפשרים לעצמנו.
ראשית בהבנה שאנו היחידים השולטים במחשבות שלנו ובשפה שלנו.
לכן, אנחנו היחידים היכולים להחליף מחשבה שלילית במחשבה חיובית.
בדיוק כמו שאנו היחידים היכולים להחליף מילים שאינן מתאימות למטרות שלנו במילים שכן יאפשרו לנו להשיג אותן.
או בדוגמא אחרת: מילים/מחשבות המורידות ומדכאות אותנו במילים/מחשבות הפותחות לנו פתח לעשות דברים, להרגיש אחרת.
לדוגמא: 'שום דבר לא מצליח לי'! האם באמת שום דבר לא מצליח? אף פעם?
כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו לבדוק, להיות מודעים למחשבה/למילים בהן השתמשנו, נגלה מן הסתם שהיו פעמים רבות בהן דברים כן הצליחו ובגדול !
והחיבור אל ההצלחה פותחת את האפשרות למצוא דרכים נוספות, אחרות, חדשות כדי להצליח גם במקרים אחרים.
וכבר אמר רבי נחמן מברסלב: "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותייך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות".
כך גם לגבי השפה בה אנו משתמשים לעצמינו, על עצמינו ולסובבים אותנו.
וודאו שהיא מגדירה היטב את המקום בו אתם רוצים להיות. את המקום אליו אתם רוצים להגיע. את ההרגשה אותה תרצו להרגיש.
כאשר נאפשר לעצמינו להיות מודעים, להתייחס אל המחשבות שלנו כשפה המכילה אפשרויות רבות, נוכל לאפשר לעצמינו לבחור את המילים ומתוך כך את המחשבות ולהיפך,
אלה שיאפשרו לנו לחיות את החיים באופן המתאים לנו ביותר.
יום חמישי, 14 באפריל 2011
ביום בו נתחיל להקשיב
ביום בו נתחיל להקשיב
בגוף האדם חלוקה קלאסית לחמישה חושים, הם אלו הנותנים לאדם מידע מהסביבה החיצונית.
שמיעה
אחד החושים, זה המאפשר לנו לקלוט קולות וצלילים באמצעות האוזן.
בעיקרון יש לנו את היכולת לשמוע את כל הקולות המגיעים לאוזנינו.
השמיעה לאנשים שאינם כבדי שמיעה, חרשים או מוגבלים, הינה פעולה טבעית,
כזו שאינה דורשת תשומת לב מיוחדת.
אם נעצור לרגע, נעצום את העיניים, נאפשר לעצמנו להיות מודעים למה שאנו שומעים,
נגלה שכמות הצלילים והקולות הסובבים אותנו עצומה.
ובעצם אנו אלה הבוחרים מה לשמוע ולמה להקשיב.
לדוגמא, אנחנו יכולים פתאום לגלות שלידנו מישהו מדבר ומספר על משהו שקרה לו,
לפתע אנחנו יודעים עליו פרטים אישיים כי הקשבנו.
ומסביבנו אנשים כל הזמן מדברים, אנחנו יכולים לשמוע את הקולות שלהם ללא צל של מושג מה הם אמרו, שמענו את הקול שלהם לא יותר מזה.
האם כך גם לגבי האנשים שמדברים אלינו, איתנו.
אנחנו יודעים שאנו שומעים אותם, אך האם אנחנו גם מקשיבים להם?
הקשבה
למרות שנדמה ברגע הראשון שהמילים שמיעה והקשבה הינן בעלות אותה משמעות והתוצאה הינה אותה תוצאה. כי הרי על פניו אנחנו שומעים מה שאנשים אומרים לנו.
ההבדל שהקשבה מגיעה ממקום אחר בתוכנו.
ממקום שם נמצאת גם תשומת הלב, מהמקום בו אנחנו מבינים, מרגישים, מכילים.
השורש ש.מ.ע, משמש לקליטת רעיונות שונים.
כשאומרים "שמעתי חדשות" - קלטנו מידע מהרדיו. אימא שאומרת לילדיה - "תשמעו בקולי" רוצה שיצייתו.
במהלך היום כל אחד מאתנו מוצא עצמו מנסה להעביר מסרים לאחרים ומגלה לפעמים שלא באמת הקשיבו. במקרה אלה נאמר - "אתה לא באמת שומע!"
אך בעצם אנחנו מתכוונים "אתה לא מבין". או מבקשים "תבין אותי בבקשה".
למעשה, השורש ש.מ.ע חולק שורש זהה עם המילה משמעות. ואנו אלה שבוחרים בכל רגע ורגע מחדש האם רק נשמע או גם ניתן משמעות למה ששמענו.
מתי בפעם האחרונה הקשבת ? באמת. בלי שהמחשבות שלך נדדו למקום אחר?
בלי שבדקת כיצד זה פוגש בך, מה המשמעות של מה שנאמר לגביך?
בלי להגיב, לסתור, לשנות נושא, לספר סיפור שדומה בדיוק, לשלוף עצה, לגונן, להתגונן, לשפוט, להנהן, להגניב מבט לנייד, לשעון, לשלוח במקביל הודעה כתובה, להעיף מבט לטלוויזיה.
פשוט להקשיב.
כמו הפכת כולך לאוזן ענקית שרק קולטת, מפנימה ומכילה את האינפורמציה שהאדם המדבר מבקש לפרוק או לשתף ואתה נמצא שם בשבילו, לגמרי נמצא, כולך.
לדעת להקשיב
כמו כל דבר בחיים אימון חוזר ונשנה בהעצמת יכולת ההקשבה שלנו יאפשר לנו ללמוד להקשיב באופן מלא ונקי, הקשבה עמוקה לסובב אותנו ולעולמם הפנימי.
כאשר אנחנו מקשיבים לאחר באמת ובתמים אנחנו בעצם מספקים למשתף אותנו תחושת ערך של החוויה, הסיפור, השיתוף, המחשבה, הרגש שהוא עובר, חווה.
את התחושה שהוא חשוב.
כאשר אנחנו מקשיבים הקשבה מושלמת בשילוב כל החושים שלנו נגלה שאנחנו נמצאים ברגע, בכאן, בעכשיו. חווים באופן מלא את החוויה שמבקשים לשתף אותנו בה.
אז משתקפת לנו מציאות נוספת שלא תמיד אנחנו ערים לה, נוצרת מציאות אחרת, רגע חדש, דו שיח ממקום אחר, מה שמאפשר לנו לפתוח את הלב ולחוות את המרחב שנובע מרגע זה.
כאשר נהיה ברגע זה נגלה שמתאפשר לנו דבר נוסף - להקשיב לעצמנו.
כי כאשר נתאמן, נתרגל ונפתח את מיומנות ההקשבה נמצא שאנחנו מקשיבים אחרת לאהובים עלינו ובכלל, אך בייחוד מקשיבים לעצמנו ממקום אחר וחדש.
מאפשרים גם לעצמנו מקום. להיות ברגע. להיות קשובים לשאיפות ולרצונות שלנו.
כדי שלא נוותר על עצמנו, על אחרים, על מה שחשוב לנו ולאלה שסביבנו, פשוט נקשיב.
בגוף האדם חלוקה קלאסית לחמישה חושים, הם אלו הנותנים לאדם מידע מהסביבה החיצונית.
שמיעה
אחד החושים, זה המאפשר לנו לקלוט קולות וצלילים באמצעות האוזן.
בעיקרון יש לנו את היכולת לשמוע את כל הקולות המגיעים לאוזנינו.
השמיעה לאנשים שאינם כבדי שמיעה, חרשים או מוגבלים, הינה פעולה טבעית,
כזו שאינה דורשת תשומת לב מיוחדת.
אם נעצור לרגע, נעצום את העיניים, נאפשר לעצמנו להיות מודעים למה שאנו שומעים,
נגלה שכמות הצלילים והקולות הסובבים אותנו עצומה.
ובעצם אנו אלה הבוחרים מה לשמוע ולמה להקשיב.
לדוגמא, אנחנו יכולים פתאום לגלות שלידנו מישהו מדבר ומספר על משהו שקרה לו,
לפתע אנחנו יודעים עליו פרטים אישיים כי הקשבנו.
ומסביבנו אנשים כל הזמן מדברים, אנחנו יכולים לשמוע את הקולות שלהם ללא צל של מושג מה הם אמרו, שמענו את הקול שלהם לא יותר מזה.
האם כך גם לגבי האנשים שמדברים אלינו, איתנו.
אנחנו יודעים שאנו שומעים אותם, אך האם אנחנו גם מקשיבים להם?
הקשבה
למרות שנדמה ברגע הראשון שהמילים שמיעה והקשבה הינן בעלות אותה משמעות והתוצאה הינה אותה תוצאה. כי הרי על פניו אנחנו שומעים מה שאנשים אומרים לנו.
ההבדל שהקשבה מגיעה ממקום אחר בתוכנו.
ממקום שם נמצאת גם תשומת הלב, מהמקום בו אנחנו מבינים, מרגישים, מכילים.
השורש ש.מ.ע, משמש לקליטת רעיונות שונים.
כשאומרים "שמעתי חדשות" - קלטנו מידע מהרדיו. אימא שאומרת לילדיה - "תשמעו בקולי" רוצה שיצייתו.
במהלך היום כל אחד מאתנו מוצא עצמו מנסה להעביר מסרים לאחרים ומגלה לפעמים שלא באמת הקשיבו. במקרה אלה נאמר - "אתה לא באמת שומע!"
אך בעצם אנחנו מתכוונים "אתה לא מבין". או מבקשים "תבין אותי בבקשה".
למעשה, השורש ש.מ.ע חולק שורש זהה עם המילה משמעות. ואנו אלה שבוחרים בכל רגע ורגע מחדש האם רק נשמע או גם ניתן משמעות למה ששמענו.
מתי בפעם האחרונה הקשבת ? באמת. בלי שהמחשבות שלך נדדו למקום אחר?
בלי שבדקת כיצד זה פוגש בך, מה המשמעות של מה שנאמר לגביך?
בלי להגיב, לסתור, לשנות נושא, לספר סיפור שדומה בדיוק, לשלוף עצה, לגונן, להתגונן, לשפוט, להנהן, להגניב מבט לנייד, לשעון, לשלוח במקביל הודעה כתובה, להעיף מבט לטלוויזיה.
פשוט להקשיב.
כמו הפכת כולך לאוזן ענקית שרק קולטת, מפנימה ומכילה את האינפורמציה שהאדם המדבר מבקש לפרוק או לשתף ואתה נמצא שם בשבילו, לגמרי נמצא, כולך.
לדעת להקשיב
כמו כל דבר בחיים אימון חוזר ונשנה בהעצמת יכולת ההקשבה שלנו יאפשר לנו ללמוד להקשיב באופן מלא ונקי, הקשבה עמוקה לסובב אותנו ולעולמם הפנימי.
כאשר אנחנו מקשיבים לאחר באמת ובתמים אנחנו בעצם מספקים למשתף אותנו תחושת ערך של החוויה, הסיפור, השיתוף, המחשבה, הרגש שהוא עובר, חווה.
את התחושה שהוא חשוב.
כאשר אנחנו מקשיבים הקשבה מושלמת בשילוב כל החושים שלנו נגלה שאנחנו נמצאים ברגע, בכאן, בעכשיו. חווים באופן מלא את החוויה שמבקשים לשתף אותנו בה.
אז משתקפת לנו מציאות נוספת שלא תמיד אנחנו ערים לה, נוצרת מציאות אחרת, רגע חדש, דו שיח ממקום אחר, מה שמאפשר לנו לפתוח את הלב ולחוות את המרחב שנובע מרגע זה.
כאשר נהיה ברגע זה נגלה שמתאפשר לנו דבר נוסף - להקשיב לעצמנו.
כי כאשר נתאמן, נתרגל ונפתח את מיומנות ההקשבה נמצא שאנחנו מקשיבים אחרת לאהובים עלינו ובכלל, אך בייחוד מקשיבים לעצמנו ממקום אחר וחדש.
מאפשרים גם לעצמנו מקום. להיות ברגע. להיות קשובים לשאיפות ולרצונות שלנו.
כדי שלא נוותר על עצמנו, על אחרים, על מה שחשוב לנו ולאלה שסביבנו, פשוט נקשיב.
יום שני, 4 באפריל 2011
רצון, ריצוי ומה שרצוי
רצון, ריצוי ומה שרצוי
המילה ריצוי שורשה מגיע מתוך ר.צ. ה.
לא סתם בהיפוך אותן אותיות נקבל - צ.ר.ה ו-ה.צ.ר, מילים אלה מגלות את הצד המגביל של הרצון.
המילה ריצוי כאמור, שורשה מתוך רצה, לכן בתהליך הריצוי יש בנו רצון בסיסי לפייס, לשכך כעס, לשדל - לרצות מישהו.
במקרים אלה נגלה לעיתים שמעשה הריצוי / התוצאה המושגת אינה לשביעות רצוננו בסופו של מעשה.
וכאן חוזרים לאותו שורש מגביל צ.ר.ה ו-ה.צ.ר, כדי לתהות האם הוא המקור לצרות?
האם זה הרגע בו אנחנו יכולים להרגיש ממש לא טוב עם עצמנו למרות שעשינו משהו שנראה לנו כמעשה טוב, משמעותי, חשוב, אולי מעשה שחשבנו שיקדם אותנו, אך בדיעבד נגלה שהוא עוצר אותנו.
טכניקה פשוטה לבדיקת הנושא:
בכל פעם שנימצא בתחושת ריצוי, רצוי, קודם כל, לבדוק את עצמנו, להתבונן פנימה
ולגלות מהו בעצם השורש הראשוני של הרצון / הכוונה החיובית שלנו לעצמנו, בשבילנו.
האם סיפוקו של הרצון הראשוני תוצאתו המשנית תהיה תחושת מצור, או שתאפשר גם לנו להיות מרוצים.
לדוגמא: אמרנו כן על – ל - משהו/מישהו כשבעצם בתוך תוכנו קיים עוד חלק, עוד קול שאומר לא.
מן הסתם, במקרה כזה הכוונה החיובית בעבורנו הייתה לגרום למישהו לחשוב עלינו באופן חיובי, להעריך אותנו, אולי שיאהבו אותנו, יראו אותנו, או להשיג לעצמנו שקט, חופש, ועוד.
אחרי שאיתרנו את המקור, השורש, החלק המבקש את הכוונה החיובית, (ככל שמתרגלים את שריר הכוונה החיובית כך מגיעים אליו מהר יותר), לדוגמא, כשהסכמנו בעצם רצינו לעצמנו: אהבה, שקט, הערכה, שמחה ועוד, נבדוק האם תוצאת הריצוי תהיה: צרה, מצור.
או במשמעות: שבסופו של דבר נצטער על כך שאמרנו כן.
מן הסתם, כאשר אנחנו מוותרים על המודעות לנושא יש מקרים בהם נגיד כן למרות התוצאות הלא רצויות, שאנחנו מרגישים בחלק אחר שבנו שיגיעו.
כיוון שלעיתים הרצון שלנו לספק עבורנו את הכוונה החיובית הראשונית חזק יותר מכל תחושה אחרת, הוא זה המנהל באותו רגע את התגובה שלנו.
וחשוב להדגיש פעם נוספת שבמקרים רבים אנחנו מוותרים על אותה מחשבה נוספת, כי מודעות מאירה בזרקור את הידיעה שבחרנו בדרך שאינה מתאימה לנו רק כדי להשיג את הכוונה החיובית הראשונית עבורנו, כי נדמה לנו באותה שנייה שזה הדבר היחיד שקיים, שחשוב.
מרגע שאנחנו מודעים לסיבה שבגללה קיים חלק בתוכנו שרוצה שנאמר כן, ומודעים לחלק שאינו מסכים איתו, יהיה לנו קל יותר להעריך ולשער את התוצאות. עכשיו הבחירה בידנו.
חשוב לזכור שבכל מצב נתון יש לנו תמיד יותר מאפשרות אחת של בחירה או פעולה.
הידיעה, ההבנה הזו פותחת בפנינו אופציות נוספות ולכן מאפשרת לנו להקשיב לחלקים נוספים המבקשים להתבטא, המבקשים שישמעו אותם, להתבונן בכל אותם חלקים הנמצאים במודע ובתת המודע שלנו כדי לעשות אינטגרציה, לחבר את החלקים השונים לשלמות אחת.
לדעת שלמרות שתת המודע מאמין שהכי חשוב זה לספק עבורנו את הכוונה החיובית הראשונית, לעיתים זה יבוא על חשבון חלקים אחרים הנמצאים בתוכנו שגם להם יש כוונה חיובית עבורנו, ולעיתים הקשבה לחלקים אלה דווקא היא זו שתביא לנו את התוצאה הרצויה יותר. המשמעותית יותר.
מרגע שאנחנו מבינים שתת המודע מאמין, אולי בגלל תבנית שנוצרה בעברנו הרחוק לפני שידענו את מה שאנחנו יודעים היום על עצמנו. לפני שגיבשנו את זהותנו, את עולם הערכים שלנו ולמדנו מה מתאים לנו ושאינו מתאים, מה עושה לנו טוב ואו להיפך.
לפני שלמדנו כי הוא מבקש בשבילנו משהו ראשוני, קמאי, כמו: אם נעשה כך יאהבו אותנו ... יראו אותנו..... ועוד, ובדיעבד, מעשה זה בעצם ביטל במקרים רבים רצונות או ערכים משמעותיים אחרים הקיימים בנו.
כשנהיה מודעים לכל זה, אז נוכל לבחור בדרך, פתרון, חדש, אחר, כדי לספק את הרצונות שלנו, של כל החלקים שבנו, את רצונותיהם של אחרים.
ובתוצאה, נוכל להרגיש טוב עם עצמנו שלא בגדנו בערכים שלנו, במהות שלנו, בכל הדברים החשובים לנו כרגע, ופתרנו את הנושא באופן שכולנו נצא מרוצים.
המילה ריצוי שורשה מגיע מתוך ר.צ. ה.
לא סתם בהיפוך אותן אותיות נקבל - צ.ר.ה ו-ה.צ.ר, מילים אלה מגלות את הצד המגביל של הרצון.
המילה ריצוי כאמור, שורשה מתוך רצה, לכן בתהליך הריצוי יש בנו רצון בסיסי לפייס, לשכך כעס, לשדל - לרצות מישהו.
במקרים אלה נגלה לעיתים שמעשה הריצוי / התוצאה המושגת אינה לשביעות רצוננו בסופו של מעשה.
וכאן חוזרים לאותו שורש מגביל צ.ר.ה ו-ה.צ.ר, כדי לתהות האם הוא המקור לצרות?
האם זה הרגע בו אנחנו יכולים להרגיש ממש לא טוב עם עצמנו למרות שעשינו משהו שנראה לנו כמעשה טוב, משמעותי, חשוב, אולי מעשה שחשבנו שיקדם אותנו, אך בדיעבד נגלה שהוא עוצר אותנו.
טכניקה פשוטה לבדיקת הנושא:
בכל פעם שנימצא בתחושת ריצוי, רצוי, קודם כל, לבדוק את עצמנו, להתבונן פנימה
ולגלות מהו בעצם השורש הראשוני של הרצון / הכוונה החיובית שלנו לעצמנו, בשבילנו.
האם סיפוקו של הרצון הראשוני תוצאתו המשנית תהיה תחושת מצור, או שתאפשר גם לנו להיות מרוצים.
לדוגמא: אמרנו כן על – ל - משהו/מישהו כשבעצם בתוך תוכנו קיים עוד חלק, עוד קול שאומר לא.
מן הסתם, במקרה כזה הכוונה החיובית בעבורנו הייתה לגרום למישהו לחשוב עלינו באופן חיובי, להעריך אותנו, אולי שיאהבו אותנו, יראו אותנו, או להשיג לעצמנו שקט, חופש, ועוד.
אחרי שאיתרנו את המקור, השורש, החלק המבקש את הכוונה החיובית, (ככל שמתרגלים את שריר הכוונה החיובית כך מגיעים אליו מהר יותר), לדוגמא, כשהסכמנו בעצם רצינו לעצמנו: אהבה, שקט, הערכה, שמחה ועוד, נבדוק האם תוצאת הריצוי תהיה: צרה, מצור.
או במשמעות: שבסופו של דבר נצטער על כך שאמרנו כן.
מן הסתם, כאשר אנחנו מוותרים על המודעות לנושא יש מקרים בהם נגיד כן למרות התוצאות הלא רצויות, שאנחנו מרגישים בחלק אחר שבנו שיגיעו.
כיוון שלעיתים הרצון שלנו לספק עבורנו את הכוונה החיובית הראשונית חזק יותר מכל תחושה אחרת, הוא זה המנהל באותו רגע את התגובה שלנו.
וחשוב להדגיש פעם נוספת שבמקרים רבים אנחנו מוותרים על אותה מחשבה נוספת, כי מודעות מאירה בזרקור את הידיעה שבחרנו בדרך שאינה מתאימה לנו רק כדי להשיג את הכוונה החיובית הראשונית עבורנו, כי נדמה לנו באותה שנייה שזה הדבר היחיד שקיים, שחשוב.
מרגע שאנחנו מודעים לסיבה שבגללה קיים חלק בתוכנו שרוצה שנאמר כן, ומודעים לחלק שאינו מסכים איתו, יהיה לנו קל יותר להעריך ולשער את התוצאות. עכשיו הבחירה בידנו.
חשוב לזכור שבכל מצב נתון יש לנו תמיד יותר מאפשרות אחת של בחירה או פעולה.
הידיעה, ההבנה הזו פותחת בפנינו אופציות נוספות ולכן מאפשרת לנו להקשיב לחלקים נוספים המבקשים להתבטא, המבקשים שישמעו אותם, להתבונן בכל אותם חלקים הנמצאים במודע ובתת המודע שלנו כדי לעשות אינטגרציה, לחבר את החלקים השונים לשלמות אחת.
לדעת שלמרות שתת המודע מאמין שהכי חשוב זה לספק עבורנו את הכוונה החיובית הראשונית, לעיתים זה יבוא על חשבון חלקים אחרים הנמצאים בתוכנו שגם להם יש כוונה חיובית עבורנו, ולעיתים הקשבה לחלקים אלה דווקא היא זו שתביא לנו את התוצאה הרצויה יותר. המשמעותית יותר.
מרגע שאנחנו מבינים שתת המודע מאמין, אולי בגלל תבנית שנוצרה בעברנו הרחוק לפני שידענו את מה שאנחנו יודעים היום על עצמנו. לפני שגיבשנו את זהותנו, את עולם הערכים שלנו ולמדנו מה מתאים לנו ושאינו מתאים, מה עושה לנו טוב ואו להיפך.
לפני שלמדנו כי הוא מבקש בשבילנו משהו ראשוני, קמאי, כמו: אם נעשה כך יאהבו אותנו ... יראו אותנו..... ועוד, ובדיעבד, מעשה זה בעצם ביטל במקרים רבים רצונות או ערכים משמעותיים אחרים הקיימים בנו.
כשנהיה מודעים לכל זה, אז נוכל לבחור בדרך, פתרון, חדש, אחר, כדי לספק את הרצונות שלנו, של כל החלקים שבנו, את רצונותיהם של אחרים.
ובתוצאה, נוכל להרגיש טוב עם עצמנו שלא בגדנו בערכים שלנו, במהות שלנו, בכל הדברים החשובים לנו כרגע, ופתרנו את הנושא באופן שכולנו נצא מרוצים.
יום שני, 28 במרץ 2011
כולנו זקוקים לאושר
כולנו זקוקים לאושר
רבים המאמרים, מחקרים, ספרים שנכתבו בנושא אושר, פסיכולוגים, מדענים, סופרים, הוגי דעות ופילוסופים חוקרים ובודקים את הנושא, המילה, המשמעות וכיצד ניתן להגיע לאותו אושר נכסף.
במידה ואנחנו קוראים ומעמיקים בכל אותם ספרים, מחקרים, מאמרים וכד', נגלה שכולם הגיעו לאותה מסקנה בסיסית , האושר שלנו תלוי אך ורק בנו.
אנו אחראים עליו, נושאים ונותנים איתו, הכלים להשגתו נמצאים בנו ובידינו בלבד.
אושר המגיע ממקור חיצוני הוא זמני, בר חלוף ומוקצב בזמן.
היכן נמצא האושר
"האושר תלוי בנו" אמר אריסטו.
אריסטו שהיה מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית. טען בספרי האתיקה שלכל פעולה אותה מבצע האדם יש תכלית שלשמה היא מתבצעת, ולכל תכלית ישנה תכלית גבוהה יותר עד לתכלית העליונה. זה מה שמבדיל בין אדם אחד ממשנהו.
אחד הנקודות המשמעותיות שעלינו להעמיק בהן היא השאלה: מה אופייני וייחודי בי ואינו נמצא אצל האחרים.
כשנדע מה מייחד אותנו ומהי התכלית שלשמה אנו כאן, מתוך הגילוי והחיים שנחיה לפיו
ניתן יהיה לגזור את האושר המיוחל.
האושר אינו מושג מסיפוקם המיידי של התאוות, אלה זמניות וחולפות.
האושר אינו מזוהה עם העושר, הכבוד, התהילה, הפרסום – שכן אף אלה זמניות וחולפות,
האושר אינו אמצעי להשגת משהו אחר.
אלא האדם המממש את מהותו כאדם.
כאשר אדם מאושר, אין הוא רוצה דבר. אושר הוא מצב של מלאות.
אך האם אנחנו יודעים מה גורם לנו אושר? ואם קשה לנו לגלות מה יעשה אותנו מאושרים כרגע, כיצד ניתן לחזות מה יגרום לנו אושר בעתיד?
אושר הוא תוצאה של מי שיש לו משמעות בחייו, הסיבה שאנשים מאושרים, כי יש להם מטרה לשמה הם חיים.
אדם שיש לו משמעות ומטרה בחיים,זו סיבת אושרו ובכל רגע נתון הוא יכול לשאוב אושר, ומכאן יש לו את היכולת להניע את עצמו, לשאוף, להגיע.
מקורות האושר
במילון העברי המילה אושר והמילה אשר נגזרות מתוך אותן אותיות שורש א.ש.ר.
משמעותן היא: אשר - "קיים, וחזק". וגם – "הלך, צעד".
ואושר: "נחת, מזל טוב, הצלחה, הרגשה כללית של נעימות הנובעת מהצלחה ומשביעות רצון רבה".
בתנ"ך המילה "אושר" אינה מופיעה כלל.
המילה "אשר" על מגוון משמעותיה מופיעה 4837 פעם.
המילה "אשרי" מופיעה בתנ"ך 40 פעם והמילה "אשריך" מופיעה 3 פעמים בלבד.
מילים אלו מקושרות אל האדם העוסק בתורה ומתפלל לאלוהים.
ספר התנ"ך מחולק לקבצים, אחד מהם הוא "ספרות החכמה", הממוקדת בפרט ולא בלאום.
היא אוניברסאלית, חוצה תרבויות ועמים, מעלה שאלות קיומיות הרלוונטיות לאדם בכל גיל ובכל מקום ומהווה מעין מסה פילוסופית על חייו של האדם באשר הוא אדם.
שלושת הספרים הם "משלי", "איוב" ו"קהלת".
מגילת "קהלת" עוסקת בשאלות הגותיות כמו מקומו של האדם בעולם ומשמעות החיים בצל המוות וכוללת בעיקר חקירות, רעיונות והרהורים על השאלה: מהו הטוב בחיים? והאם בכלל יש בחיים טוב שכדאי לו לאדם להתאמץ ולהשיגו?
כאשר נעמיק בו נגלה ש"קהלת" מהווה ספר הדרכה להשגת אושר פנימי.
"קהלת" מבטא בעוצמה את השקפתו על המין האנושי ורדיפתו חסרת פשרות אחר האמת כפי שהוא רואה אותה. בדרך כתיבתו הוא מאפשר מספר פירושים לשיקול דעתו של הקורא.
בתחילה תוהה "קהלת" על משמעות ותכלית החיים. מהו יתרון החכמה על הסכלות? האם יש יתרון לעושר? ומסקנתו הנחרצת היא "הבל הבלים הכול הבל", אין תכלית או טעם למה או מי שכבול בכבלי מחזוריות אינסופית המונעת התקדמות אל המטרה.
אם אין מטרה ותכלית "דור הולך ודור בא".
במגילת "קהלת" מופיעה המילה "אני"- 22 פעם.
ההתייחסות במגילה היא אל חייו של היחיד וההתבוננות בהם מבחינת ה 'אני', הכוללים את המאווים, השאיפות, התשוקות והצורך הקמאי בחיזוק אהבת החיים.
הדגשת האני מקבילה ל-"הבל הבלים הכול הבל". "קהלת" מאפשר זאת כדי שהקורא יוכל להגיע להערכת מצב נכונה של חייו, היחסיות והאפסות של המאמץ האנושי ברדיפה אחר כסף, כבוד, שליטה וכד', אל מול חיים בעולם שלם והרמוני בתוכנו.
בחלק הבא מעניק "קהלת" לקוראים מעין ספר הדרכה לחיים בעלי משמעות: "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" - עת ללדת ולמות, לטעת ולעקור נטוע, לרקוד ולהתאבל, לצחוק או לבכות- ותמיד לשמוח במה שיש לך.
"הנה אשר ראיתי אני, טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמול תחת השמש, מספר ימי חייו אשר נתן לו אלוהים כי הוא חלקו".
התבוננות האדם בקטנותו מול אינסופיות הטבע מביאים את האדם לשאול את שאלת השאלות לגבי מקומו ומעמדו בעולם. כאשר מתחיל האדם לשאול שאלות על המהות, על סיבת הימצאותו על פני האדמה. בחקירה זו מתחיל מסעו אל האושר.
המטרה : אושר
אחד המשפטים המשמעותיים שנאמרו על ידי סוקרטס היה, "דע את עצמך".
הפתרון מצוי בהבנה, ידיעה והכרה מעמיקה יותר של האני-העצמי.
כשהאדם מתבונן בעצמיותו, בתוכו הוא מבין שכל מה שיש בידו אלו החיים שלו, כאן בעולם הזה - בהם הוא צריך למצוא טעם ומשמעות.
בלא משמעות זו ויישומה, החיים הם אכן הבל הבלים. כפי שאמר "קהלת".
זו אחריותנו האישית כבני אדם למצוא את המשמעות, הטעם והמטרה איתה הגענו לכאן.
זו אחריותנו לשאול שאלות, להתבונן בעצמנו, בחיינו, בחלומותינו ובשאיפותינו, להגיע למצב של בהירות שאליה חייבים לחתור כל יום, כל רגע ורגע מחיינו.
אושר לעולם לא יעמוד בפני עצמו הוא תמיד יהיה תוצאה של מרכיבים נוספים בחיינו.
השאלה החשובה הנשאלת היא האם מטרתו הסופית של האדם להגיע לאושר, כי ברור וידוע שאנשים המאמינים שהגיעו אל האושר מסתגלים מהר מאד למצבם החדש והאושר נעלם.
או שאולי שאיפתנו היא במסע, בדרך אל האושר הנכסף פעם אחר פעם, כל פעם מחדש.
כמו שאומר 'קהלת': "וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו".
האם יתכן כי המילה אושר חסויה בתנ"ך, כיוון שהאושר כל כך אישי, פרטי, שרק אדם מאושר יכול להבין את המשמעות האמיתית הקמאית והבלתי ניתנת להסבר מילולי של אותו נקודה מדויקת, בה לב וראש מתחברים יחדיו ?
וכתב ויקטור פרנקל מחבר הספר "האדם מחפש משמעות": "מי שיש לו ל-מה שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך".
רבים המאמרים, מחקרים, ספרים שנכתבו בנושא אושר, פסיכולוגים, מדענים, סופרים, הוגי דעות ופילוסופים חוקרים ובודקים את הנושא, המילה, המשמעות וכיצד ניתן להגיע לאותו אושר נכסף.
במידה ואנחנו קוראים ומעמיקים בכל אותם ספרים, מחקרים, מאמרים וכד', נגלה שכולם הגיעו לאותה מסקנה בסיסית , האושר שלנו תלוי אך ורק בנו.
אנו אחראים עליו, נושאים ונותנים איתו, הכלים להשגתו נמצאים בנו ובידינו בלבד.
אושר המגיע ממקור חיצוני הוא זמני, בר חלוף ומוקצב בזמן.
היכן נמצא האושר
"האושר תלוי בנו" אמר אריסטו.
אריסטו שהיה מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית. טען בספרי האתיקה שלכל פעולה אותה מבצע האדם יש תכלית שלשמה היא מתבצעת, ולכל תכלית ישנה תכלית גבוהה יותר עד לתכלית העליונה. זה מה שמבדיל בין אדם אחד ממשנהו.
אחד הנקודות המשמעותיות שעלינו להעמיק בהן היא השאלה: מה אופייני וייחודי בי ואינו נמצא אצל האחרים.
כשנדע מה מייחד אותנו ומהי התכלית שלשמה אנו כאן, מתוך הגילוי והחיים שנחיה לפיו
ניתן יהיה לגזור את האושר המיוחל.
האושר אינו מושג מסיפוקם המיידי של התאוות, אלה זמניות וחולפות.
האושר אינו מזוהה עם העושר, הכבוד, התהילה, הפרסום – שכן אף אלה זמניות וחולפות,
האושר אינו אמצעי להשגת משהו אחר.
אלא האדם המממש את מהותו כאדם.
כאשר אדם מאושר, אין הוא רוצה דבר. אושר הוא מצב של מלאות.
אך האם אנחנו יודעים מה גורם לנו אושר? ואם קשה לנו לגלות מה יעשה אותנו מאושרים כרגע, כיצד ניתן לחזות מה יגרום לנו אושר בעתיד?
אושר הוא תוצאה של מי שיש לו משמעות בחייו, הסיבה שאנשים מאושרים, כי יש להם מטרה לשמה הם חיים.
אדם שיש לו משמעות ומטרה בחיים,זו סיבת אושרו ובכל רגע נתון הוא יכול לשאוב אושר, ומכאן יש לו את היכולת להניע את עצמו, לשאוף, להגיע.
מקורות האושר
במילון העברי המילה אושר והמילה אשר נגזרות מתוך אותן אותיות שורש א.ש.ר.
משמעותן היא: אשר - "קיים, וחזק". וגם – "הלך, צעד".
ואושר: "נחת, מזל טוב, הצלחה, הרגשה כללית של נעימות הנובעת מהצלחה ומשביעות רצון רבה".
בתנ"ך המילה "אושר" אינה מופיעה כלל.
המילה "אשר" על מגוון משמעותיה מופיעה 4837 פעם.
המילה "אשרי" מופיעה בתנ"ך 40 פעם והמילה "אשריך" מופיעה 3 פעמים בלבד.
מילים אלו מקושרות אל האדם העוסק בתורה ומתפלל לאלוהים.
ספר התנ"ך מחולק לקבצים, אחד מהם הוא "ספרות החכמה", הממוקדת בפרט ולא בלאום.
היא אוניברסאלית, חוצה תרבויות ועמים, מעלה שאלות קיומיות הרלוונטיות לאדם בכל גיל ובכל מקום ומהווה מעין מסה פילוסופית על חייו של האדם באשר הוא אדם.
שלושת הספרים הם "משלי", "איוב" ו"קהלת".
מגילת "קהלת" עוסקת בשאלות הגותיות כמו מקומו של האדם בעולם ומשמעות החיים בצל המוות וכוללת בעיקר חקירות, רעיונות והרהורים על השאלה: מהו הטוב בחיים? והאם בכלל יש בחיים טוב שכדאי לו לאדם להתאמץ ולהשיגו?
כאשר נעמיק בו נגלה ש"קהלת" מהווה ספר הדרכה להשגת אושר פנימי.
"קהלת" מבטא בעוצמה את השקפתו על המין האנושי ורדיפתו חסרת פשרות אחר האמת כפי שהוא רואה אותה. בדרך כתיבתו הוא מאפשר מספר פירושים לשיקול דעתו של הקורא.
בתחילה תוהה "קהלת" על משמעות ותכלית החיים. מהו יתרון החכמה על הסכלות? האם יש יתרון לעושר? ומסקנתו הנחרצת היא "הבל הבלים הכול הבל", אין תכלית או טעם למה או מי שכבול בכבלי מחזוריות אינסופית המונעת התקדמות אל המטרה.
אם אין מטרה ותכלית "דור הולך ודור בא".
במגילת "קהלת" מופיעה המילה "אני"- 22 פעם.
ההתייחסות במגילה היא אל חייו של היחיד וההתבוננות בהם מבחינת ה 'אני', הכוללים את המאווים, השאיפות, התשוקות והצורך הקמאי בחיזוק אהבת החיים.
הדגשת האני מקבילה ל-"הבל הבלים הכול הבל". "קהלת" מאפשר זאת כדי שהקורא יוכל להגיע להערכת מצב נכונה של חייו, היחסיות והאפסות של המאמץ האנושי ברדיפה אחר כסף, כבוד, שליטה וכד', אל מול חיים בעולם שלם והרמוני בתוכנו.
בחלק הבא מעניק "קהלת" לקוראים מעין ספר הדרכה לחיים בעלי משמעות: "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" - עת ללדת ולמות, לטעת ולעקור נטוע, לרקוד ולהתאבל, לצחוק או לבכות- ותמיד לשמוח במה שיש לך.
"הנה אשר ראיתי אני, טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמול תחת השמש, מספר ימי חייו אשר נתן לו אלוהים כי הוא חלקו".
התבוננות האדם בקטנותו מול אינסופיות הטבע מביאים את האדם לשאול את שאלת השאלות לגבי מקומו ומעמדו בעולם. כאשר מתחיל האדם לשאול שאלות על המהות, על סיבת הימצאותו על פני האדמה. בחקירה זו מתחיל מסעו אל האושר.
המטרה : אושר
אחד המשפטים המשמעותיים שנאמרו על ידי סוקרטס היה, "דע את עצמך".
הפתרון מצוי בהבנה, ידיעה והכרה מעמיקה יותר של האני-העצמי.
כשהאדם מתבונן בעצמיותו, בתוכו הוא מבין שכל מה שיש בידו אלו החיים שלו, כאן בעולם הזה - בהם הוא צריך למצוא טעם ומשמעות.
בלא משמעות זו ויישומה, החיים הם אכן הבל הבלים. כפי שאמר "קהלת".
זו אחריותנו האישית כבני אדם למצוא את המשמעות, הטעם והמטרה איתה הגענו לכאן.
זו אחריותנו לשאול שאלות, להתבונן בעצמנו, בחיינו, בחלומותינו ובשאיפותינו, להגיע למצב של בהירות שאליה חייבים לחתור כל יום, כל רגע ורגע מחיינו.
אושר לעולם לא יעמוד בפני עצמו הוא תמיד יהיה תוצאה של מרכיבים נוספים בחיינו.
השאלה החשובה הנשאלת היא האם מטרתו הסופית של האדם להגיע לאושר, כי ברור וידוע שאנשים המאמינים שהגיעו אל האושר מסתגלים מהר מאד למצבם החדש והאושר נעלם.
או שאולי שאיפתנו היא במסע, בדרך אל האושר הנכסף פעם אחר פעם, כל פעם מחדש.
כמו שאומר 'קהלת': "וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו".
האם יתכן כי המילה אושר חסויה בתנ"ך, כיוון שהאושר כל כך אישי, פרטי, שרק אדם מאושר יכול להבין את המשמעות האמיתית הקמאית והבלתי ניתנת להסבר מילולי של אותו נקודה מדויקת, בה לב וראש מתחברים יחדיו ?
וכתב ויקטור פרנקל מחבר הספר "האדם מחפש משמעות": "מי שיש לו ל-מה שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך".
יום שני, 21 במרץ 2011
דמיון מודרך במודעות
דמיון מודרך במודעות
האם אנחנו יכולים לעבור חוויה, מחשבה, עשייה, פעולה מבלי שתהה לנו מודעות.
מסתבר שכן.
מסתבר שאנו מעבירים כך חלק גדול מחיינו.
כשאנחנו לא באמת נותנים את הדעת על מה מניע אותנו, מה גורם לנו לחשוב, להרגיש ולפעול בדרך מסוימת.
הסיבה לכך היא מאוד משמעותית ומאחוריה עומדת כוונה חיובית גדולה ביותר.
כאשר אנחנו מוותרים על המודעות ופועלים באופן אוטומטי, אנחנו בעצם מפנים את התודעה שלנו כדי לאפשר לעצמנו ללמוד דברים חדשים, לעשות דברים חדשים, להתמחות בדברים חדשים, לגלות דברים חדשים.
אם המודעות שלנו תהיה מופנית, לדוגמא, לאופן בו אנחנו הולכים, נהיה מרוכזים רק בתהליך ולא נוכל להתבונן סביבנו, לראות לאן אנו הולכים.
כשלמדנו ללכת, המודעות שלנו, למרות שאיננו זוכרים כרגע כיצד עשינו זאת, המודעות שלנו הייתה מופנית בין היתר ללחץ על הידיים, לאופן בו העברנו משקל לרגליים, כיצד החזקנו את הרגליים ישרות והירכיים ישרות, שיווי המשקל בגוף והפישוק הנכון, איזה רגל לשים קודם ואיפה לשים את היד, והראש מה יעשה ועוד.
והנה עכשיו אנחנו הולכים ואפילו לא חושבים/מודעים לזה.
כך זה מתרחש בכל תהליך של למידה כמו: קריאה, רכיבה על אופניים, נהיגה ועוד. ולא אתייחס פה לנשימה, הדם הזורם בגופנו, או מערכת העיכול שם הדברים נעשים בכלל בלי שנתעכב על האופן בו הם קורים.
כך מרבית מחיינו מתנהל על ידי הלא מודע ותהליך השינוי ממודעות לאוטומט.
אותו חלק שבנו, זה הדואג להעביר תהליך לאחר שלמדנו והתמחינו בו לאוטומט, אינו יודע לעשות הפרדה ולכן פועל בדיוק באותו אופן גם עם המחשבות שלנו וההתנהגות שלנו.
וכך כשאנחנו רואים/שומעים מישהו שאומר משהו שלא מוצא חן בעינינו נקטלג אותו מייד כאדם שלילי שאיננו חפצים בחברתו.
כשעוברות מחשבות במוחנו אנחנו מעבירים אותן מיידית מבלי להפנות אליהן מודעות האם הן עדיין משרתות אותנו או שהן באוטומט שלנו מזמנים עברו וכבר אינן משרתות/מתאימות לחיינו הנוכחיים.
גם התגובות שלנו נכנסות למצב אוטומט ואנחנו מגיבים באותו אופן לדברים שנדמה לנו שלא מתאימים או שאנחנו לא מסכימים להם, מבלי לתת עליהם את הדעת שאולי עכשיו הם דווקא כן מתאימים לנו או מתאימים לנו באופן חלקי, או שאנחנו יכולים לשנות אותם.
התגובות פשוט מתקבעות בתוכנו וממשיכות לנהל אותנו ובעצם בדרך מסוימת מעכבות אותנו מהתפתחות, משינוי.
לא התודעה קובעת את החיים, כי אם החיים את התודעה.
אמרו קארל מרקס ופרידריך אנגלס. קארל יונג אמר "עד שלא תהפכו את התת - מודע שלכם למודע הוא ינהל לכם את החיים, ואתם תקראו לזה גורל".
כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות מודעים לעצמנו ולעולם הסובב אותנו, כאשר אנחנו מודעים לאופן בו אנחנו מתנהלים ומנהלים את עצמנו ואת הסובב אותנו אנחנו נמצאים במצב ערות, אנחנו ערים לחיינו וערים לדרך בה אנחנו הולכים.
רנה דקארט אמר: "מלבד מחשבותינו, אין דבר שנתון לגמרי לשליטתנו" , כאשר אנחנו מוותרים על חיים במודעות אנחנו מוותרים על השליטה בדבר היחיד שיש לנו שליטה עליו, המחשבות שלנו.
המחשבות שלנו הן אלה שיוצרות את מפת המציאות, לכן כאשר אנחנו מודעים וערים למחשבות שלנו אנחנו מודעים לחיים שלנו.
רק אז ניתנת לנו האפשרות לחקור ולוודא שההכרה המודעת שלנו אינה מונעת על ידי דחפים או פחדים סמויים, תבניות או תגובות אוטומטיות.
רק אז ניתנת לנו האפשרות להתבונן פנימה ולמצוא את התשובות המתאימות לנו בשלב זה של חיינו.
דמיון מודרך - היכולת שלנו לחיות במודעות
אחת הדרכים המשמעותיות ביותר ללמד את עצמנו לחיות במודעות היא היכולת לדמיין. הדמיון ניתן לנו כדי לאפשר לדברים לקרות.
הדמיון אינו מוגבל בתבניות אמונה, או תחום על ידי זמן, מרחב או הגוף הפיסי, הוא מאפשר לנו לגלות מה אנחנו רוצים מעצמנו, מהחיים.
מה אנו מבקשים לעצמנו מהסובבים אותנו בעבודה, משפחה, בני זוג, חברים ילדים – מבלי להגביל את עצמנו או למנוע מעצמנו להשיג את מה שאנחנו רוצים לחיינו, בחיינו.
הדמיון מאפשר לנו לעבור תהליכים שלמים: לראות, לשמוע ולהרגיש את כל התהליך: מה אנחנו רוצים, איך נעשה את זה, מה יקרה אם כך או כך.
לדמיין שאנחנו כן יודעים איזו החלטה/מעשה אנחנו נעשה, למקד את המחשבה/המודעות שלנו למה אנחנו כן רוצים שיקרה.
לדמיין שאנחנו יכולים לעשות הכול ולהשיג הכול.
כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו מודעות בכל חלק בחיינו בו אנחנו מבקשים שינוי. אנחנו בעצם מאפשרים לעצמנו לשים עליו את הפוקוס, להיות מודעים אליו, לראות אותו, לשמוע אותו, להרגיש אותו.
בעזרת אותה יכולת אנחנו גם יכולים לאפשר לעצמנו לעשות בו את השינויים הנדרשים, בתחילה בעזרת המחשבה שלנו/ הדמיון שלנו, ואחר כך על ידי הפעולות המתאימות/ נדרשות כדי לזמן את השינוי.
לחיות את החיים בדיוק כמו שאנו רוצים.
האם אנחנו יכולים לעבור חוויה, מחשבה, עשייה, פעולה מבלי שתהה לנו מודעות.
מסתבר שכן.
מסתבר שאנו מעבירים כך חלק גדול מחיינו.
כשאנחנו לא באמת נותנים את הדעת על מה מניע אותנו, מה גורם לנו לחשוב, להרגיש ולפעול בדרך מסוימת.
הסיבה לכך היא מאוד משמעותית ומאחוריה עומדת כוונה חיובית גדולה ביותר.
כאשר אנחנו מוותרים על המודעות ופועלים באופן אוטומטי, אנחנו בעצם מפנים את התודעה שלנו כדי לאפשר לעצמנו ללמוד דברים חדשים, לעשות דברים חדשים, להתמחות בדברים חדשים, לגלות דברים חדשים.
אם המודעות שלנו תהיה מופנית, לדוגמא, לאופן בו אנחנו הולכים, נהיה מרוכזים רק בתהליך ולא נוכל להתבונן סביבנו, לראות לאן אנו הולכים.
כשלמדנו ללכת, המודעות שלנו, למרות שאיננו זוכרים כרגע כיצד עשינו זאת, המודעות שלנו הייתה מופנית בין היתר ללחץ על הידיים, לאופן בו העברנו משקל לרגליים, כיצד החזקנו את הרגליים ישרות והירכיים ישרות, שיווי המשקל בגוף והפישוק הנכון, איזה רגל לשים קודם ואיפה לשים את היד, והראש מה יעשה ועוד.
והנה עכשיו אנחנו הולכים ואפילו לא חושבים/מודעים לזה.
כך זה מתרחש בכל תהליך של למידה כמו: קריאה, רכיבה על אופניים, נהיגה ועוד. ולא אתייחס פה לנשימה, הדם הזורם בגופנו, או מערכת העיכול שם הדברים נעשים בכלל בלי שנתעכב על האופן בו הם קורים.
כך מרבית מחיינו מתנהל על ידי הלא מודע ותהליך השינוי ממודעות לאוטומט.
אותו חלק שבנו, זה הדואג להעביר תהליך לאחר שלמדנו והתמחינו בו לאוטומט, אינו יודע לעשות הפרדה ולכן פועל בדיוק באותו אופן גם עם המחשבות שלנו וההתנהגות שלנו.
וכך כשאנחנו רואים/שומעים מישהו שאומר משהו שלא מוצא חן בעינינו נקטלג אותו מייד כאדם שלילי שאיננו חפצים בחברתו.
כשעוברות מחשבות במוחנו אנחנו מעבירים אותן מיידית מבלי להפנות אליהן מודעות האם הן עדיין משרתות אותנו או שהן באוטומט שלנו מזמנים עברו וכבר אינן משרתות/מתאימות לחיינו הנוכחיים.
גם התגובות שלנו נכנסות למצב אוטומט ואנחנו מגיבים באותו אופן לדברים שנדמה לנו שלא מתאימים או שאנחנו לא מסכימים להם, מבלי לתת עליהם את הדעת שאולי עכשיו הם דווקא כן מתאימים לנו או מתאימים לנו באופן חלקי, או שאנחנו יכולים לשנות אותם.
התגובות פשוט מתקבעות בתוכנו וממשיכות לנהל אותנו ובעצם בדרך מסוימת מעכבות אותנו מהתפתחות, משינוי.
לא התודעה קובעת את החיים, כי אם החיים את התודעה.
אמרו קארל מרקס ופרידריך אנגלס. קארל יונג אמר "עד שלא תהפכו את התת - מודע שלכם למודע הוא ינהל לכם את החיים, ואתם תקראו לזה גורל".
כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות מודעים לעצמנו ולעולם הסובב אותנו, כאשר אנחנו מודעים לאופן בו אנחנו מתנהלים ומנהלים את עצמנו ואת הסובב אותנו אנחנו נמצאים במצב ערות, אנחנו ערים לחיינו וערים לדרך בה אנחנו הולכים.
רנה דקארט אמר: "מלבד מחשבותינו, אין דבר שנתון לגמרי לשליטתנו" , כאשר אנחנו מוותרים על חיים במודעות אנחנו מוותרים על השליטה בדבר היחיד שיש לנו שליטה עליו, המחשבות שלנו.
המחשבות שלנו הן אלה שיוצרות את מפת המציאות, לכן כאשר אנחנו מודעים וערים למחשבות שלנו אנחנו מודעים לחיים שלנו.
רק אז ניתנת לנו האפשרות לחקור ולוודא שההכרה המודעת שלנו אינה מונעת על ידי דחפים או פחדים סמויים, תבניות או תגובות אוטומטיות.
רק אז ניתנת לנו האפשרות להתבונן פנימה ולמצוא את התשובות המתאימות לנו בשלב זה של חיינו.
דמיון מודרך - היכולת שלנו לחיות במודעות
אחת הדרכים המשמעותיות ביותר ללמד את עצמנו לחיות במודעות היא היכולת לדמיין. הדמיון ניתן לנו כדי לאפשר לדברים לקרות.
הדמיון אינו מוגבל בתבניות אמונה, או תחום על ידי זמן, מרחב או הגוף הפיסי, הוא מאפשר לנו לגלות מה אנחנו רוצים מעצמנו, מהחיים.
מה אנו מבקשים לעצמנו מהסובבים אותנו בעבודה, משפחה, בני זוג, חברים ילדים – מבלי להגביל את עצמנו או למנוע מעצמנו להשיג את מה שאנחנו רוצים לחיינו, בחיינו.
הדמיון מאפשר לנו לעבור תהליכים שלמים: לראות, לשמוע ולהרגיש את כל התהליך: מה אנחנו רוצים, איך נעשה את זה, מה יקרה אם כך או כך.
לדמיין שאנחנו כן יודעים איזו החלטה/מעשה אנחנו נעשה, למקד את המחשבה/המודעות שלנו למה אנחנו כן רוצים שיקרה.
לדמיין שאנחנו יכולים לעשות הכול ולהשיג הכול.
כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו מודעות בכל חלק בחיינו בו אנחנו מבקשים שינוי. אנחנו בעצם מאפשרים לעצמנו לשים עליו את הפוקוס, להיות מודעים אליו, לראות אותו, לשמוע אותו, להרגיש אותו.
בעזרת אותה יכולת אנחנו גם יכולים לאפשר לעצמנו לעשות בו את השינויים הנדרשים, בתחילה בעזרת המחשבה שלנו/ הדמיון שלנו, ואחר כך על ידי הפעולות המתאימות/ נדרשות כדי לזמן את השינוי.
לחיות את החיים בדיוק כמו שאנו רוצים.
יום רביעי, 9 במרץ 2011
דמיון מודרך NLP בין המצוי לרצוי
דמיון מודרך, NLPבין המצוי לרצוי
כיצד נאפשר את תהליך השינוי בחיינו ?
השלב המשמעותי ביותר בתהליך השינוי הוא הרצון שלנו ליצור אותו, השינוי לא יתרחש באם לא נרצה.
כאשר אנחנו רוצים לעשות שינויים בחיינו בנושאים דוגמת: זוגיות, עבודה, התנהגות, מחשבות, תקשורת, משפחה, יחסים, הגשמה ועוד.
חשוב בתחילה שנתבונן על שתי נקודות מרכזיות: היכן אנחנו נמצאים עכשיו, לאן אנחנו רוצים להגיע.
שתי נקודות אלה מאפשרות לנו לגלות את המצב המצוי ואת המצב הרצוי.
המרחק או הפער ביניהם הוא מה שרוב בני האדם מכנים ה-"בעיה".
סגירת הפער בין המצב הרצוי למצב המצוי הוא הסיבה לכל תהליך שינוי שאנחנו מבקשים בחיינו.
לכן, כאשר אנחנו רוצים באמת להשיג את המצב הרצוי, חשוב שנחליף את המילה בעיה במילה מטרה. ומכך, השגת המטרה היא גם פתרון הבעיה.
בנוסף מודעות - שהיא הבסיס לכל החלטה לשינוי .
כאשר נמקד את תשומת הלב והמודעות שלנו בפרטי המצב הנוכחי ולקראת מה אנחנו הולכים, נאפשר דיאלוג משמעותי ופורה בין ההווה לבין העתיד המצופה.
לכל מטרה יש תמונה
לאחר מכן חשוב להתחיל ולדמות את המצב הרצוי באופן מפורט, זהו תהליך הכרחי אשר בלעדיו לא יתבצע שום תהליך שינוי כיוון שאי אפשר לנוע אל עבר מטרה בלתי ידועה.
זו הסיבה בגללה אנחנו חייבים לראות אותה. דימויים, תמונות, סרטים, ממחישים לנו את המטרה אליה אנחנו מכוונים.
"מערכת היחסים" שלנו עם העולם נעשית בעזרת חמשת החושים, זוהי מערכת הקליטה שלנו ודרכה זורם כל המידע.
לאחר שהוא מגיע אלינו נערך עיבוד של המידע באמצעות המערכות המייצגות: הראיה, השמיעה או החישה, לכן כה חשוב שהמטרה שלנו תעבור דרכם.
כלומר: מה אנחנו רואים, שומעים ומרגישים כאשר אנחנו מתארים את המטרה המבוקשת.
ככל שנראה את התמונה באופן מפורט יותר, נשמע אותה באופן עשיר יותר ונחווה אותה באופן מלא יותר כך יקל על המוח לתכנן כיצד הוא הולך להגשים את המטרה הזו.
מכיוון שהמוח אינו מבחין בין התרחשות שאירעה בדמיון לבין ההתרחשות שאירעה במציאות, נוכל באופן מיידי לבדוק את התוצאות באמצעות ההדמיה.
כך נוכל לדעת ולהרגיש האם המטרה שלנו מתאימה, האם זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, האם זהו המצב החיובי עבורנו, האם השגת המטרה תשפר את איכות חיינו והאם היא הולמת את התנאים בהם אנחנו חיים.
במידה והמשוב שקבלנו על השגת המטרה או חלקים ממנה אינו מתאים – אנחנו יכולים לעשות את השינויים והעדכונים המתאימים כדי להשיג את המטרה באופן הרצוי והמתאים לנו ביותר.
חשיבה חיובית
תנאי נוסף שיאפשר לנו להשיג את המטרה שלנו הוא ניסוח המטרה באופן חיובי.
זאת אומרת להגדיר מה אנחנו כן רוצים במקום מה אנחנו לא רוצים.
לדוגמא: אני לא רוצה להישאר לבד. ננסח זאת: אני רוצה זוגיות.
במקום אני לא רוצה להיכשל. ננסח זאת: אני רוצה להצליח.
הניסוח החיובי חשוב כיוון שהמוח אינו מכיר את המילה לא ולכן בעצם מה שהוא שומע זה לבד, או להיכשל, מה שיכול לגרום לכך שנשיג את היפוכה של המטרה המדויקת שלנו, זוגיות או הצלחה.
דמיון מודרך ו-NLP מאפשרים שינוי
כאשר אנחנו בוחרים לעבוד עם דמיון מודרך ו – NLP אנחנו מסכימים להיכנס לתהליך של שינוי.
אנחנו מחליטים לצאת למסע מרתק המתחיל בהווה שלנו ומסתיים בהשגת המטרה הרצויה בעתיד.
במהלך המסע ובעזרת כלי הדמיון המודרך ו-NLP אנחנו אוספים המון מידע משמעותי והכרחי לתהליך השינוי והשגת המטרה.
בין היתר אנו לומדים על מצבנו הנוכחי, על המצב הרצוי לנו. על מפת השטח הייחודית לנו. על הכוונות החיוביות שבנו. על התפקוד החיובי של החלקים השונים הנמצאים בנו, על המשאבים והיכולות שלנו וכיצד אנחנו יכולים לדגום אותם כדי להשתמש בהם להשגת המטרה הנוכחית.
העבודה עם כלי הדמיון המודרך ו-NLP מאפשרים הפעלת אסטרטגיות שונות אשר יסייעו לנו לעבור את המסע בשלום ולהגיע בדיוק למה שמתאים ונכון לנו ביותר בחיינו הנוכחיים.
כמו גם להגדיל את אפשרויות הבחירה, להרחיב את המודעות שלנו ולפשט באופן משמעותי את תהליך השינוי שאנו מזמנים לחיינו.
וכמו שאמר צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה: " לא החזק ביותר, או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי"
כיצד נאפשר את תהליך השינוי בחיינו ?
השלב המשמעותי ביותר בתהליך השינוי הוא הרצון שלנו ליצור אותו, השינוי לא יתרחש באם לא נרצה.
כאשר אנחנו רוצים לעשות שינויים בחיינו בנושאים דוגמת: זוגיות, עבודה, התנהגות, מחשבות, תקשורת, משפחה, יחסים, הגשמה ועוד.
חשוב בתחילה שנתבונן על שתי נקודות מרכזיות: היכן אנחנו נמצאים עכשיו, לאן אנחנו רוצים להגיע.
שתי נקודות אלה מאפשרות לנו לגלות את המצב המצוי ואת המצב הרצוי.
המרחק או הפער ביניהם הוא מה שרוב בני האדם מכנים ה-"בעיה".
סגירת הפער בין המצב הרצוי למצב המצוי הוא הסיבה לכל תהליך שינוי שאנחנו מבקשים בחיינו.
לכן, כאשר אנחנו רוצים באמת להשיג את המצב הרצוי, חשוב שנחליף את המילה בעיה במילה מטרה. ומכך, השגת המטרה היא גם פתרון הבעיה.
בנוסף מודעות - שהיא הבסיס לכל החלטה לשינוי .
כאשר נמקד את תשומת הלב והמודעות שלנו בפרטי המצב הנוכחי ולקראת מה אנחנו הולכים, נאפשר דיאלוג משמעותי ופורה בין ההווה לבין העתיד המצופה.
לכל מטרה יש תמונה
לאחר מכן חשוב להתחיל ולדמות את המצב הרצוי באופן מפורט, זהו תהליך הכרחי אשר בלעדיו לא יתבצע שום תהליך שינוי כיוון שאי אפשר לנוע אל עבר מטרה בלתי ידועה.
זו הסיבה בגללה אנחנו חייבים לראות אותה. דימויים, תמונות, סרטים, ממחישים לנו את המטרה אליה אנחנו מכוונים.
"מערכת היחסים" שלנו עם העולם נעשית בעזרת חמשת החושים, זוהי מערכת הקליטה שלנו ודרכה זורם כל המידע.
לאחר שהוא מגיע אלינו נערך עיבוד של המידע באמצעות המערכות המייצגות: הראיה, השמיעה או החישה, לכן כה חשוב שהמטרה שלנו תעבור דרכם.
כלומר: מה אנחנו רואים, שומעים ומרגישים כאשר אנחנו מתארים את המטרה המבוקשת.
ככל שנראה את התמונה באופן מפורט יותר, נשמע אותה באופן עשיר יותר ונחווה אותה באופן מלא יותר כך יקל על המוח לתכנן כיצד הוא הולך להגשים את המטרה הזו.
מכיוון שהמוח אינו מבחין בין התרחשות שאירעה בדמיון לבין ההתרחשות שאירעה במציאות, נוכל באופן מיידי לבדוק את התוצאות באמצעות ההדמיה.
כך נוכל לדעת ולהרגיש האם המטרה שלנו מתאימה, האם זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, האם זהו המצב החיובי עבורנו, האם השגת המטרה תשפר את איכות חיינו והאם היא הולמת את התנאים בהם אנחנו חיים.
במידה והמשוב שקבלנו על השגת המטרה או חלקים ממנה אינו מתאים – אנחנו יכולים לעשות את השינויים והעדכונים המתאימים כדי להשיג את המטרה באופן הרצוי והמתאים לנו ביותר.
חשיבה חיובית
תנאי נוסף שיאפשר לנו להשיג את המטרה שלנו הוא ניסוח המטרה באופן חיובי.
זאת אומרת להגדיר מה אנחנו כן רוצים במקום מה אנחנו לא רוצים.
לדוגמא: אני לא רוצה להישאר לבד. ננסח זאת: אני רוצה זוגיות.
במקום אני לא רוצה להיכשל. ננסח זאת: אני רוצה להצליח.
הניסוח החיובי חשוב כיוון שהמוח אינו מכיר את המילה לא ולכן בעצם מה שהוא שומע זה לבד, או להיכשל, מה שיכול לגרום לכך שנשיג את היפוכה של המטרה המדויקת שלנו, זוגיות או הצלחה.
דמיון מודרך ו-NLP מאפשרים שינוי
כאשר אנחנו בוחרים לעבוד עם דמיון מודרך ו – NLP אנחנו מסכימים להיכנס לתהליך של שינוי.
אנחנו מחליטים לצאת למסע מרתק המתחיל בהווה שלנו ומסתיים בהשגת המטרה הרצויה בעתיד.
במהלך המסע ובעזרת כלי הדמיון המודרך ו-NLP אנחנו אוספים המון מידע משמעותי והכרחי לתהליך השינוי והשגת המטרה.
בין היתר אנו לומדים על מצבנו הנוכחי, על המצב הרצוי לנו. על מפת השטח הייחודית לנו. על הכוונות החיוביות שבנו. על התפקוד החיובי של החלקים השונים הנמצאים בנו, על המשאבים והיכולות שלנו וכיצד אנחנו יכולים לדגום אותם כדי להשתמש בהם להשגת המטרה הנוכחית.
העבודה עם כלי הדמיון המודרך ו-NLP מאפשרים הפעלת אסטרטגיות שונות אשר יסייעו לנו לעבור את המסע בשלום ולהגיע בדיוק למה שמתאים ונכון לנו ביותר בחיינו הנוכחיים.
כמו גם להגדיל את אפשרויות הבחירה, להרחיב את המודעות שלנו ולפשט באופן משמעותי את תהליך השינוי שאנו מזמנים לחיינו.
וכמו שאמר צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה: " לא החזק ביותר, או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי"
יום חמישי, 3 בפברואר 2011
על דמיון מודרך ומראה עיניים
על דמיון מודרך ומראה עיניים
גם אם נרצה וגם אם לא, גם אם נהיה מודעים וגם אם לא.
אנחנו כל הזמן מדמים או מדמיינים.
בדיוק כמו הדם הזורם בגופנו קיימת כל הזמן תנועה, זרימה.
זרימה של הדם בגופנו, זרימה של הדימויים בראשנו.
רוב הזמן אנחנו מוותרים על שליטה או מודעות בכל הקשור לדימויים שעוברים בעיני רוחנו, או שיוצאים מפינו, הם מגיעים והולכים.
ברוב המקרים ללא תשומת לב מיוחדת למה שקורה.
את חיינו, גופנו, מחשבותינו, מנהלים חמשת החושים, הם אלו שנותנים לנו מידע מהסביבה החיצונית. כל חוש פועל על איבר או חלק אחר בגופינו ומגיע אל נוירון אחר במוח וזה מתרגם, מבהיר, לפעמים מזהיר, לפעמים מאפשר, ותמיד מקבל החלטה על נקיטת פעולה הנראית לנו הנכונה והמתאימה ביותר בכל רגע נתון.
על דמיון מודרך וחוש הראיה
וחוש הראייה – החוש הפיזי החזק ביותר, העובד כל הזמן, מציף אותנו בכל רגע בשפע של נתונים ואינפורמציות על סביבתנו.
ההתייחסות שלי אינה רק ביכולת הקליטה החזותית שלנו אלא גם באופן בו אנו מביטים על המציאות או על מה שאנו חושבים כמציאות ומתייחסים אליה.
ברוב המקרים אנחנו עובדים על אוטומט, ורוב הזמן אין לנו מושג אילו דימויים עולים, רובם עולים כל כך מהר עד שחלקם לא מספיקים אפילו להגיע לתודעה שלנו.
כך שאנחנו לא יודעים אפילו שראינו אותם.
אך את ההשפעה שלהם אנחנו מרגישים, או במצב הרוח שלנו, או בתגובות שלנו.
הרי לא סתם אומרים שהעיניים הם ראי הנפש.
על דמיון מודרך ושפת הדיבור
גם כשאנו מדברים אנחנו משתמשים בדימויים לדוגמא : 'להשתמש באוצר המילים',
'אני מרגיש כמו דג במים', 'הזמן בורח', 'נגולה אבן מלבי' וכן הלאה וכן הלאה.
הכושר הטבעי שלנו ליצור דימויים, לדמות או לדמיין דבר מה מאפשר לנו לנהל דיאלוג, להסביר מה אנו מרגישים ואו חושבים, כמו גם לראות בעיני רוחנו את מה שאנחנו מבקשים להשיג. (יש לציין שלפעמים זה גם מה שיוצר קצרים בתקשורת – כי כאשר אנחנו משתמשים במטפורה כדי להסביר משהו למישהו, במקרים רבות הוא יראה בעיני רוחו תמונה ואו דמוי אחר, הלקוחים מעולמו הפרטי הסובייקטיבי, שעוצמתם גדולה/קטנה יותר, מה שישפיע כמובן על תגובתו וכך יביא לתגובת נגד וכן הלאה.
על דמיון מודרך וסיפור טוב
לעולם נוכל להשיג דבר מה רק אם נראה בעיני רוחנו איך הוא נראה, כיוון שראיה מספקת את תחושת הוודאות לידיעה.
הראיה הופכת הכול לבעל ממשות שאינה מנותקת מהאדם, שלא די לו בידיעה על אמיתותם של דברים אלא יש בו צורך לראות את אותה וודאות פנימית.
לכן, כמטפלת בדמיון מודרך ו – NLP, אחד הדברים הראשונים שאני מקפידה עליהם במהלך השיחה הוא השימוש במילים ובמטפורות המאפשרות תמונת מצב חיובית.
לדוגמא, הגדרת מטרתו של המטופל/המונחה, תהיה תמיד מטרה המנוסחת באופן חיובי בלבד.
כיוון שתת המודע שלנו הפועל באמצעות תמונה לא יודע מה זה אין תמונה, לדוגמא: "אני לא רוצה לפחד", הוא תמיד יחליף תמונה בתמונה, ולכן הוא קודם כל ימקם את התמונה של הפחד ורק אחר כך יבין שהוא צריך להחליף אותה. עד אז תמונת הפחד כבר מוקמה במקום ומנהלת את החיים.
לכן, אקפיד כאשר מישהו לא רוצה משהו, לדאוג שהניסוח יהיה: מה הוא כן רוצה ואיך זה כן יראה, ישמע, ירגיש, כדי לאפשר לתת המודע לראות את הדימוי המתאים, הרצוי, החיובי.
כמטפלת בדמיון מודרך, ברור לי שהדמיה מאפשרת שימוש במחשבה לשם יצירת קשר עם המציאות הפנימית הסובייקטיבית שלנו.
הכוח היצירתי שבנו מאפשר לטפל ביצירתיות בבעיות, מצבי רוח ובמצבים לא צפויים.
ולשמחתנו, כדי להיות מודעים לשפת הדימויים, לאופן בו אנחנו משתמשים במילים, עלינו רק להפנות את תשומת לבנו אליהם, ומאותו רגע זכות הבחירה בידינו.
כמו שאמר מרסל פרוסט: "מסע תגליות אמיתי אינו מורכב ממציאת נופים חדשים אלא מהתבוננות דרך עיניים חדשות".
גם אם נרצה וגם אם לא, גם אם נהיה מודעים וגם אם לא.
אנחנו כל הזמן מדמים או מדמיינים.
בדיוק כמו הדם הזורם בגופנו קיימת כל הזמן תנועה, זרימה.
זרימה של הדם בגופנו, זרימה של הדימויים בראשנו.
רוב הזמן אנחנו מוותרים על שליטה או מודעות בכל הקשור לדימויים שעוברים בעיני רוחנו, או שיוצאים מפינו, הם מגיעים והולכים.
ברוב המקרים ללא תשומת לב מיוחדת למה שקורה.
את חיינו, גופנו, מחשבותינו, מנהלים חמשת החושים, הם אלו שנותנים לנו מידע מהסביבה החיצונית. כל חוש פועל על איבר או חלק אחר בגופינו ומגיע אל נוירון אחר במוח וזה מתרגם, מבהיר, לפעמים מזהיר, לפעמים מאפשר, ותמיד מקבל החלטה על נקיטת פעולה הנראית לנו הנכונה והמתאימה ביותר בכל רגע נתון.
על דמיון מודרך וחוש הראיה
וחוש הראייה – החוש הפיזי החזק ביותר, העובד כל הזמן, מציף אותנו בכל רגע בשפע של נתונים ואינפורמציות על סביבתנו.
ההתייחסות שלי אינה רק ביכולת הקליטה החזותית שלנו אלא גם באופן בו אנו מביטים על המציאות או על מה שאנו חושבים כמציאות ומתייחסים אליה.
ברוב המקרים אנחנו עובדים על אוטומט, ורוב הזמן אין לנו מושג אילו דימויים עולים, רובם עולים כל כך מהר עד שחלקם לא מספיקים אפילו להגיע לתודעה שלנו.
כך שאנחנו לא יודעים אפילו שראינו אותם.
אך את ההשפעה שלהם אנחנו מרגישים, או במצב הרוח שלנו, או בתגובות שלנו.
הרי לא סתם אומרים שהעיניים הם ראי הנפש.
על דמיון מודרך ושפת הדיבור
גם כשאנו מדברים אנחנו משתמשים בדימויים לדוגמא : 'להשתמש באוצר המילים',
'אני מרגיש כמו דג במים', 'הזמן בורח', 'נגולה אבן מלבי' וכן הלאה וכן הלאה.
הכושר הטבעי שלנו ליצור דימויים, לדמות או לדמיין דבר מה מאפשר לנו לנהל דיאלוג, להסביר מה אנו מרגישים ואו חושבים, כמו גם לראות בעיני רוחנו את מה שאנחנו מבקשים להשיג. (יש לציין שלפעמים זה גם מה שיוצר קצרים בתקשורת – כי כאשר אנחנו משתמשים במטפורה כדי להסביר משהו למישהו, במקרים רבות הוא יראה בעיני רוחו תמונה ואו דמוי אחר, הלקוחים מעולמו הפרטי הסובייקטיבי, שעוצמתם גדולה/קטנה יותר, מה שישפיע כמובן על תגובתו וכך יביא לתגובת נגד וכן הלאה.
על דמיון מודרך וסיפור טוב
לעולם נוכל להשיג דבר מה רק אם נראה בעיני רוחנו איך הוא נראה, כיוון שראיה מספקת את תחושת הוודאות לידיעה.
הראיה הופכת הכול לבעל ממשות שאינה מנותקת מהאדם, שלא די לו בידיעה על אמיתותם של דברים אלא יש בו צורך לראות את אותה וודאות פנימית.
לכן, כמטפלת בדמיון מודרך ו – NLP, אחד הדברים הראשונים שאני מקפידה עליהם במהלך השיחה הוא השימוש במילים ובמטפורות המאפשרות תמונת מצב חיובית.
לדוגמא, הגדרת מטרתו של המטופל/המונחה, תהיה תמיד מטרה המנוסחת באופן חיובי בלבד.
כיוון שתת המודע שלנו הפועל באמצעות תמונה לא יודע מה זה אין תמונה, לדוגמא: "אני לא רוצה לפחד", הוא תמיד יחליף תמונה בתמונה, ולכן הוא קודם כל ימקם את התמונה של הפחד ורק אחר כך יבין שהוא צריך להחליף אותה. עד אז תמונת הפחד כבר מוקמה במקום ומנהלת את החיים.
לכן, אקפיד כאשר מישהו לא רוצה משהו, לדאוג שהניסוח יהיה: מה הוא כן רוצה ואיך זה כן יראה, ישמע, ירגיש, כדי לאפשר לתת המודע לראות את הדימוי המתאים, הרצוי, החיובי.
כמטפלת בדמיון מודרך, ברור לי שהדמיה מאפשרת שימוש במחשבה לשם יצירת קשר עם המציאות הפנימית הסובייקטיבית שלנו.
הכוח היצירתי שבנו מאפשר לטפל ביצירתיות בבעיות, מצבי רוח ובמצבים לא צפויים.
ולשמחתנו, כדי להיות מודעים לשפת הדימויים, לאופן בו אנחנו משתמשים במילים, עלינו רק להפנות את תשומת לבנו אליהם, ומאותו רגע זכות הבחירה בידינו.
כמו שאמר מרסל פרוסט: "מסע תגליות אמיתי אינו מורכב ממציאת נופים חדשים אלא מהתבוננות דרך עיניים חדשות".
דמיון מודרך - להצליח להשיג
דמיון מודרך – להצליח להשיג
כאשר אתם מבקשים להצליח, להשיג, או לשנות חלק משמעותי בחייכם.
להגשים חלום, חזון, מטרה, אהבה, שינוי, שינוי מקצועי, שינוי אישי, זוגי, הריון ועוד.
חשוב מאוד, מלבד המחשבה, הרצון, לוודא שכל החלקים שבכם באמת מעוניינים בשינוי, בהגשמה.
לשאול את עצמכם, האם כל החלקים שבתוככם נמצאים בסינרגיה, בהרמוניה.
והאם כולם יחד מעוניינים בהגשמת אותו חלום, מטרה, חזון, שינוי.
כדי לעשות את הבדיקה הזו כל מה שצריך זה דמיון, דף ועיפרון (או מחשב),
מקום וזמן פנויים, ושקט. (את אלה כולנו יכולים למצוא).
דמיון מודרך
וכשאתם מוצאים לעצמכם זמן פנוי, מאפשרים לעצמכם לשבת בשקט, ברווחה, ללא הפרעות מיותרות.
קחו שלוש נשימות עמוקות פנימה, הוציאו את האוויר, עצמו עיניים, ופשוט ראו בעיני רוחכם את מה שאתם מבקשים, מזמינים לחייכם.
ואתם רואים את זה בצבעים עזים ככל שניתן. בגדול. כאילו זה קורה כאן ועכשיו, בהווה.
ואתם שומעים את מה שאתם שומעים, כאשר אתם רואים את המטרה אליה אתם שואפים.
וחווים את כל הרגשות המצטרפים, באופן מלא, למה שאתם רואים ושומעים.
עכשיו אתם מוזמנים לרשום, בזמן הווה, כאילו הכול קורה כאן ועכשיו. בשילוב כל החושים.
רשמו פרטים רבים ככל האפשר, בצבעים חזקים ככל שניתן, בקולכם האמיתי,
קול שאתם מאמינים לכל מילה שלו.
ושימו לב, מה עוד עולה יחד עם זה, אילו מחשבות נוספות מצטרפות למחשבה, לכתיבה.
תבניות, אמונות ושדונים מגבילים
המחשבות - אלה המטרידות. השאלות שעולות. ההתנגדויות, במידה ועולות.
בחלקן אלה תבניות מגבילות.
תבניות מחשבתיות המלוות אתכם, פעמים רבות מבלי שתתנו עליהן את הדעת.
כאלה הנמצאות אצלכם באוטומט של תת המודע, במקרים רבים מילדות.
תבניות מגבילות, שפעמים רבות הן אלה המונעות מכם להשיג את מה שאתם רוצים.
בחלקן אלה אמונות מגבילות.
אמונות שאתם מאמינים בעצמכם, על עצמכם, על מה שאתם מסוגלים או לא מסוגלים. על מה שמגיע, או לא מגיע לכם.
בחלקן אלה אמונות טפלות.
כאלה שנטפלו אליכם, כאלה תפלות.
בחלקם אלה שדונים.
שקולותיהם משתיקים ומשתקים את הקולות האחרים שבתוכנו.
שדונים המשתמשים במניפולציות שונות כדי להשפיע עלינו להישאר בדיוק באותו מקום. בלב איזור הנוחות שלנו.
כאשר סיימתם לרשום את כל מה שעלה וצף מתת המודע שלכם, מבלי לסנן, באופן אסוציאטיבי.
אולי תופתעו, ואולי לא, לגלות מה מונע מימכם להשיג את החלום, חזון, מטרה.
המילים, המשפטים, המחשבות שיעלו, אלה תבניות, אמונות, שדונים מגבילים שכבר אינם מתאימים לחייכם הבוגרים.
אלה תבניות ואמונות מגבילות ששמעתם או חשבתם בילדותכם, ומלוות אתכם עד עצם היום הזה.
אולי בגלל שאז לא היו בכם את כל המשאבים המתאימים, או אולי בגלל שמפת השטח שלכם הייתה מצומצמת באותה תקופה.
ואולי בגלל שדמויות סמכותיות אמרו את זה עליכם, אליכם, לידכם, ואתם כפעוטים שייכתם לעצמכם הכול מבלי לסנן, מבלי להתווכח. פשוט קיבלתם אותם כפי שנאמרו.
לגלות את העוצמה
אך האמת, שגם כילדים וגם כבוגרים עשיתם, השגתם, הצלחתם, הגשמתם בחייכם כל כך הרבה פעמים.
ומאוד יכול להיות שפשוט לא שמתם לב, לא ייחסתם לזה את החשיבות הראויה, שכחתם, או עשיתם את העדכון המתאים בתת המודע שלכם, לגבי היכולות והמשאבים שלכם, שנוספו בכם, אצלכם, אלה שהתעצמו עם השנים.
את הלמידות, ההצלחות, ההישגים שאספתם, הרווחתם, הגעתם, בזכותכם.
ועכשיו זהו זמן מצוין לעשות עדכון לגבי אותם תבניות ואמונות מגבילות.
אלה המונעות מימכם כרגע להשיג את מה שבעצם אתם יכולים להשיג, לקבל, להביא.
בדיוק כמו שהשגתם, הצלחתם, שיניתם דברים אחרים בחייכם.
כאשר תזכרו, תתחברו, תחוו את כל רגעי ההצלחה וההגשמה שלכם.
תחקרו ותלמדו אותם, תגלו איך ובעזרת אילו משאבים הקיימים אצלכם בעוצמה השתמשתם.
כך תאפשרו לעצמכם לעשות את העדכונים הנדרשים בתת המודע שלכם.
תהפכו את האמונות, התבניות והשדונים המגבילים, לאמונות ותבניות מעצימות
שיאפשרו לכם להשיג, להגשים, את מה שאתם רוצים, שמגיע לכם, כאן, עכשיו בהווה.
כאשר אתם מבקשים להצליח, להשיג, או לשנות חלק משמעותי בחייכם.
להגשים חלום, חזון, מטרה, אהבה, שינוי, שינוי מקצועי, שינוי אישי, זוגי, הריון ועוד.
חשוב מאוד, מלבד המחשבה, הרצון, לוודא שכל החלקים שבכם באמת מעוניינים בשינוי, בהגשמה.
לשאול את עצמכם, האם כל החלקים שבתוככם נמצאים בסינרגיה, בהרמוניה.
והאם כולם יחד מעוניינים בהגשמת אותו חלום, מטרה, חזון, שינוי.
כדי לעשות את הבדיקה הזו כל מה שצריך זה דמיון, דף ועיפרון (או מחשב),
מקום וזמן פנויים, ושקט. (את אלה כולנו יכולים למצוא).
דמיון מודרך
וכשאתם מוצאים לעצמכם זמן פנוי, מאפשרים לעצמכם לשבת בשקט, ברווחה, ללא הפרעות מיותרות.
קחו שלוש נשימות עמוקות פנימה, הוציאו את האוויר, עצמו עיניים, ופשוט ראו בעיני רוחכם את מה שאתם מבקשים, מזמינים לחייכם.
ואתם רואים את זה בצבעים עזים ככל שניתן. בגדול. כאילו זה קורה כאן ועכשיו, בהווה.
ואתם שומעים את מה שאתם שומעים, כאשר אתם רואים את המטרה אליה אתם שואפים.
וחווים את כל הרגשות המצטרפים, באופן מלא, למה שאתם רואים ושומעים.
עכשיו אתם מוזמנים לרשום, בזמן הווה, כאילו הכול קורה כאן ועכשיו. בשילוב כל החושים.
רשמו פרטים רבים ככל האפשר, בצבעים חזקים ככל שניתן, בקולכם האמיתי,
קול שאתם מאמינים לכל מילה שלו.
ושימו לב, מה עוד עולה יחד עם זה, אילו מחשבות נוספות מצטרפות למחשבה, לכתיבה.
תבניות, אמונות ושדונים מגבילים
המחשבות - אלה המטרידות. השאלות שעולות. ההתנגדויות, במידה ועולות.
בחלקן אלה תבניות מגבילות.
תבניות מחשבתיות המלוות אתכם, פעמים רבות מבלי שתתנו עליהן את הדעת.
כאלה הנמצאות אצלכם באוטומט של תת המודע, במקרים רבים מילדות.
תבניות מגבילות, שפעמים רבות הן אלה המונעות מכם להשיג את מה שאתם רוצים.
בחלקן אלה אמונות מגבילות.
אמונות שאתם מאמינים בעצמכם, על עצמכם, על מה שאתם מסוגלים או לא מסוגלים. על מה שמגיע, או לא מגיע לכם.
בחלקן אלה אמונות טפלות.
כאלה שנטפלו אליכם, כאלה תפלות.
בחלקם אלה שדונים.
שקולותיהם משתיקים ומשתקים את הקולות האחרים שבתוכנו.
שדונים המשתמשים במניפולציות שונות כדי להשפיע עלינו להישאר בדיוק באותו מקום. בלב איזור הנוחות שלנו.
כאשר סיימתם לרשום את כל מה שעלה וצף מתת המודע שלכם, מבלי לסנן, באופן אסוציאטיבי.
אולי תופתעו, ואולי לא, לגלות מה מונע מימכם להשיג את החלום, חזון, מטרה.
המילים, המשפטים, המחשבות שיעלו, אלה תבניות, אמונות, שדונים מגבילים שכבר אינם מתאימים לחייכם הבוגרים.
אלה תבניות ואמונות מגבילות ששמעתם או חשבתם בילדותכם, ומלוות אתכם עד עצם היום הזה.
אולי בגלל שאז לא היו בכם את כל המשאבים המתאימים, או אולי בגלל שמפת השטח שלכם הייתה מצומצמת באותה תקופה.
ואולי בגלל שדמויות סמכותיות אמרו את זה עליכם, אליכם, לידכם, ואתם כפעוטים שייכתם לעצמכם הכול מבלי לסנן, מבלי להתווכח. פשוט קיבלתם אותם כפי שנאמרו.
לגלות את העוצמה
אך האמת, שגם כילדים וגם כבוגרים עשיתם, השגתם, הצלחתם, הגשמתם בחייכם כל כך הרבה פעמים.
ומאוד יכול להיות שפשוט לא שמתם לב, לא ייחסתם לזה את החשיבות הראויה, שכחתם, או עשיתם את העדכון המתאים בתת המודע שלכם, לגבי היכולות והמשאבים שלכם, שנוספו בכם, אצלכם, אלה שהתעצמו עם השנים.
את הלמידות, ההצלחות, ההישגים שאספתם, הרווחתם, הגעתם, בזכותכם.
ועכשיו זהו זמן מצוין לעשות עדכון לגבי אותם תבניות ואמונות מגבילות.
אלה המונעות מימכם כרגע להשיג את מה שבעצם אתם יכולים להשיג, לקבל, להביא.
בדיוק כמו שהשגתם, הצלחתם, שיניתם דברים אחרים בחייכם.
כאשר תזכרו, תתחברו, תחוו את כל רגעי ההצלחה וההגשמה שלכם.
תחקרו ותלמדו אותם, תגלו איך ובעזרת אילו משאבים הקיימים אצלכם בעוצמה השתמשתם.
כך תאפשרו לעצמכם לעשות את העדכונים הנדרשים בתת המודע שלכם.
תהפכו את האמונות, התבניות והשדונים המגבילים, לאמונות ותבניות מעצימות
שיאפשרו לכם להשיג, להגשים, את מה שאתם רוצים, שמגיע לכם, כאן, עכשיו בהווה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)