כולנו זקוקים לאושר

כולנו זקוקים לאושר

רבים המאמרים, מחקרים, ספרים שנכתבו בנושא אושר, פסיכולוגים, מדענים, סופרים, הוגי דעות ופילוסופים חוקרים ובודקים את הנושא, המילה, המשמעות וכיצד ניתן להגיע לאותו אושר נכסף.

במידה ואנחנו קוראים ומעמיקים בכל אותם ספרים, מחקרים, מאמרים וכד', נגלה שכולם הגיעו לאותה מסקנה בסיסית , האושר שלנו תלוי אך ורק בנו.
אנו אחראים עליו, נושאים ונותנים איתו, הכלים להשגתו נמצאים בנו ובידינו בלבד.
אושר המגיע ממקור חיצוני הוא זמני, בר חלוף ומוקצב בזמן.

היכן נמצא האושר

"האושר תלוי בנו" אמר אריסטו.

אריסטו שהיה מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית. טען בספרי האתיקה שלכל פעולה אותה מבצע האדם יש תכלית שלשמה היא מתבצעת, ולכל תכלית ישנה תכלית גבוהה יותר עד לתכלית העליונה. זה מה שמבדיל בין אדם אחד ממשנהו.

אחד הנקודות המשמעותיות שעלינו להעמיק בהן היא השאלה: מה אופייני וייחודי בי ואינו נמצא אצל האחרים.
כשנדע מה מייחד אותנו ומהי התכלית שלשמה אנו כאן, מתוך הגילוי והחיים שנחיה לפיו
ניתן יהיה לגזור את האושר המיוחל.

האושר אינו מושג מסיפוקם המיידי של התאוות, אלה זמניות וחולפות.
האושר אינו מזוהה עם העושר, הכבוד, התהילה, הפרסום – שכן אף אלה זמניות וחולפות,
האושר אינו אמצעי להשגת משהו אחר.
אלא האדם המממש את מהותו כאדם.

כאשר אדם מאושר‏, אין הוא רוצה דבר. אושר הוא מצב של מלאות.

אך האם אנחנו יודעים מה גורם לנו אושר? ואם קשה לנו לגלות מה יעשה אותנו מאושרים כרגע, כיצד ניתן לחזות מה יגרום לנו אושר בעתיד?

אושר הוא תוצאה של מי שיש לו משמעות בחייו, הסיבה שאנשים מאושרים, כי יש להם מטרה לשמה הם חיים.
אדם שיש לו משמעות ומטרה בחיים,זו סיבת אושרו ובכל רגע נתון הוא יכול לשאוב אושר, ומכאן יש לו את היכולת להניע את עצמו, לשאוף, להגיע.

מקורות האושר

במילון העברי המילה אושר והמילה אשר נגזרות מתוך אותן אותיות שורש א.ש.ר.
משמעותן היא: אשר - "קיים, וחזק". וגם – "הלך, צעד".
ואושר: "נחת, מזל טוב, הצלחה, הרגשה כללית של נעימות הנובעת מהצלחה ומשביעות רצון רבה".

בתנ"ך המילה "אושר" אינה מופיעה כלל.

המילה "אשר" על מגוון משמעותיה מופיעה 4837 פעם.
המילה "אשרי" מופיעה בתנ"ך 40 פעם והמילה "אשריך" מופיעה 3 פעמים בלבד.
מילים אלו מקושרות אל האדם העוסק בתורה ומתפלל לאלוהים.

ספר התנ"ך מחולק לקבצים, אחד מהם הוא "ספרות החכמה", הממוקדת בפרט ולא בלאום.
היא אוניברסאלית, חוצה תרבויות ועמים, מעלה שאלות קיומיות הרלוונטיות לאדם בכל גיל ובכל מקום ומהווה מעין מסה פילוסופית על חייו של האדם באשר הוא אדם.
שלושת הספרים הם "משלי", "איוב" ו"קהלת".

מגילת "קהלת" עוסקת בשאלות הגותיות כמו מקומו של האדם בעולם ומשמעות החיים בצל המוות וכוללת בעיקר חקירות, רעיונות והרהורים על השאלה: מהו הטוב בחיים? והאם בכלל יש בחיים טוב שכדאי לו לאדם להתאמץ ולהשיגו?
כאשר נעמיק בו נגלה ש"קהלת" מהווה ספר הדרכה להשגת אושר פנימי.

"קהלת" מבטא בעוצמה את השקפתו על המין האנושי ורדיפתו חסרת פשרות אחר האמת כפי שהוא רואה אותה. בדרך כתיבתו הוא מאפשר מספר פירושים לשיקול דעתו של הקורא.

בתחילה תוהה "קהלת" על משמעות ותכלית החיים. מהו יתרון החכמה על הסכלות? האם יש יתרון לעושר? ומסקנתו הנחרצת היא "הבל הבלים הכול הבל", אין תכלית או טעם למה או מי שכבול בכבלי מחזוריות אינסופית המונעת התקדמות אל המטרה.
אם אין מטרה ותכלית "דור הולך ודור בא".

במגילת "קהלת" מופיעה המילה "אני"- 22 פעם.
ההתייחסות במגילה היא אל חייו של היחיד וההתבוננות בהם מבחינת ה 'אני', הכוללים את המאווים, השאיפות, התשוקות והצורך הקמאי בחיזוק אהבת החיים.

הדגשת האני מקבילה ל-"הבל הבלים הכול הבל". "קהלת" מאפשר זאת כדי שהקורא יוכל להגיע להערכת מצב נכונה של חייו, היחסיות והאפסות של המאמץ האנושי ברדיפה אחר כסף, כבוד, שליטה וכד', אל מול חיים בעולם שלם והרמוני בתוכנו.

בחלק הבא מעניק "קהלת" לקוראים מעין ספר הדרכה לחיים בעלי משמעות: "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים" - עת ללדת ולמות, לטעת ולעקור נטוע, לרקוד ולהתאבל, לצחוק או לבכות- ותמיד לשמוח במה שיש לך.

"הנה אשר ראיתי אני, טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמול תחת השמש, מספר ימי חייו אשר נתן לו אלוהים כי הוא חלקו".

התבוננות האדם בקטנותו מול אינסופיות הטבע מביאים את האדם לשאול את שאלת השאלות לגבי מקומו ומעמדו בעולם. כאשר מתחיל האדם לשאול שאלות על המהות, על סיבת הימצאותו על פני האדמה. בחקירה זו מתחיל מסעו אל האושר.

המטרה : אושר

אחד המשפטים המשמעותיים שנאמרו על ידי סוקרטס היה, "דע את עצמך".
הפתרון מצוי בהבנה, ידיעה והכרה מעמיקה יותר של האני-העצמי.

כשהאדם מתבונן בעצמיותו, בתוכו הוא מבין שכל מה שיש בידו אלו החיים שלו, כאן בעולם הזה - בהם הוא צריך למצוא טעם ומשמעות.
בלא משמעות זו ויישומה, החיים הם אכן הבל הבלים. כפי שאמר "קהלת".

זו אחריותנו האישית כבני אדם למצוא את המשמעות, הטעם והמטרה איתה הגענו לכאן.
זו אחריותנו לשאול שאלות, להתבונן בעצמנו, בחיינו, בחלומותינו ובשאיפותינו, להגיע למצב של בהירות שאליה חייבים לחתור כל יום, כל רגע ורגע מחיינו.
אושר לעולם לא יעמוד בפני עצמו הוא תמיד יהיה תוצאה של מרכיבים נוספים בחיינו.
השאלה החשובה הנשאלת היא האם מטרתו הסופית של האדם להגיע לאושר, כי ברור וידוע שאנשים המאמינים שהגיעו אל האושר מסתגלים מהר מאד למצבם החדש והאושר נעלם.

או שאולי שאיפתנו היא במסע, בדרך אל האושר הנכסף פעם אחר פעם, כל פעם מחדש.

כמו שאומר 'קהלת': "וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו".

האם יתכן כי המילה אושר חסויה בתנ"ך, כיוון שהאושר כל כך אישי, פרטי, שרק אדם מאושר יכול להבין את המשמעות האמיתית הקמאית והבלתי ניתנת להסבר מילולי של אותו נקודה מדויקת, בה לב וראש מתחברים יחדיו ?

וכתב ויקטור פרנקל מחבר הספר "האדם מחפש משמעות": "מי שיש לו ל-מה שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך".

דמיון מודרך במודעות

דמיון מודרך במודעות

האם אנחנו יכולים לעבור חוויה, מחשבה, עשייה, פעולה מבלי שתהה לנו מודעות.
מסתבר שכן.
מסתבר שאנו מעבירים כך חלק גדול מחיינו.
כשאנחנו לא באמת נותנים את הדעת על מה מניע אותנו, מה גורם לנו לחשוב, להרגיש ולפעול בדרך מסוימת.

הסיבה לכך היא מאוד משמעותית ומאחוריה עומדת כוונה חיובית גדולה ביותר.
כאשר אנחנו מוותרים על המודעות ופועלים באופן אוטומטי, אנחנו בעצם מפנים את התודעה שלנו כדי לאפשר לעצמנו ללמוד דברים חדשים, לעשות דברים חדשים, להתמחות בדברים חדשים, לגלות דברים חדשים.

אם המודעות שלנו תהיה מופנית, לדוגמא, לאופן בו אנחנו הולכים, נהיה מרוכזים רק בתהליך ולא נוכל להתבונן סביבנו, לראות לאן אנו הולכים.

כשלמדנו ללכת, המודעות שלנו, למרות שאיננו זוכרים כרגע כיצד עשינו זאת, המודעות שלנו הייתה מופנית בין היתר ללחץ על הידיים, לאופן בו העברנו משקל לרגליים, כיצד החזקנו את הרגליים ישרות והירכיים ישרות, שיווי המשקל בגוף והפישוק הנכון, איזה רגל לשים קודם ואיפה לשים את היד, והראש מה יעשה ועוד.
והנה עכשיו אנחנו הולכים ואפילו לא חושבים/מודעים לזה.

כך זה מתרחש בכל תהליך של למידה כמו: קריאה, רכיבה על אופניים, נהיגה ועוד. ולא אתייחס פה לנשימה, הדם הזורם בגופנו, או מערכת העיכול שם הדברים נעשים בכלל בלי שנתעכב על האופן בו הם קורים.
כך מרבית מחיינו מתנהל על ידי הלא מודע ותהליך השינוי ממודעות לאוטומט.

אותו חלק שבנו, זה הדואג להעביר תהליך לאחר שלמדנו והתמחינו בו לאוטומט, אינו יודע לעשות הפרדה ולכן פועל בדיוק באותו אופן גם עם המחשבות שלנו וההתנהגות שלנו.
וכך כשאנחנו רואים/שומעים מישהו שאומר משהו שלא מוצא חן בעינינו נקטלג אותו מייד כאדם שלילי שאיננו חפצים בחברתו.
כשעוברות מחשבות במוחנו אנחנו מעבירים אותן מיידית מבלי להפנות אליהן מודעות האם הן עדיין משרתות אותנו או שהן באוטומט שלנו מזמנים עברו וכבר אינן משרתות/מתאימות לחיינו הנוכחיים.

גם התגובות שלנו נכנסות למצב אוטומט ואנחנו מגיבים באותו אופן לדברים שנדמה לנו שלא מתאימים או שאנחנו לא מסכימים להם, מבלי לתת עליהם את הדעת שאולי עכשיו הם דווקא כן מתאימים לנו או מתאימים לנו באופן חלקי, או שאנחנו יכולים לשנות אותם.
התגובות פשוט מתקבעות בתוכנו וממשיכות לנהל אותנו ובעצם בדרך מסוימת מעכבות אותנו מהתפתחות, משינוי.

לא התודעה קובעת את החיים, כי אם החיים את התודעה.

אמרו קארל מרקס ופרידריך אנגלס. קארל יונג אמר "עד שלא תהפכו את התת - מודע שלכם למודע הוא ינהל לכם את החיים, ואתם תקראו לזה גורל".

כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות מודעים לעצמנו ולעולם הסובב אותנו, כאשר אנחנו מודעים לאופן בו אנחנו מתנהלים ומנהלים את עצמנו ואת הסובב אותנו אנחנו נמצאים במצב ערות, אנחנו ערים לחיינו וערים לדרך בה אנחנו הולכים.

רנה דקארט אמר: "מלבד מחשבותינו, אין דבר שנתון לגמרי לשליטתנו" , כאשר אנחנו מוותרים על חיים במודעות אנחנו מוותרים על השליטה בדבר היחיד שיש לנו שליטה עליו, המחשבות שלנו.

המחשבות שלנו הן אלה שיוצרות את מפת המציאות, לכן כאשר אנחנו מודעים וערים למחשבות שלנו אנחנו מודעים לחיים שלנו.
רק אז ניתנת לנו האפשרות לחקור ולוודא שההכרה המודעת שלנו אינה מונעת על ידי דחפים או פחדים סמויים, תבניות או תגובות אוטומטיות.
רק אז ניתנת לנו האפשרות להתבונן פנימה ולמצוא את התשובות המתאימות לנו בשלב זה של חיינו.

דמיון מודרך - היכולת שלנו לחיות במודעות

אחת הדרכים המשמעותיות ביותר ללמד את עצמנו לחיות במודעות היא היכולת לדמיין. הדמיון ניתן לנו כדי לאפשר לדברים לקרות.

הדמיון אינו מוגבל בתבניות אמונה, או תחום על ידי זמן, מרחב או הגוף הפיסי, הוא מאפשר לנו לגלות מה אנחנו רוצים מעצמנו, מהחיים.
מה אנו מבקשים לעצמנו מהסובבים אותנו בעבודה, משפחה, בני זוג, חברים ילדים – מבלי להגביל את עצמנו או למנוע מעצמנו להשיג את מה שאנחנו רוצים לחיינו, בחיינו.

הדמיון מאפשר לנו לעבור תהליכים שלמים: לראות, לשמוע ולהרגיש את כל התהליך: מה אנחנו רוצים, איך נעשה את זה, מה יקרה אם כך או כך.
לדמיין שאנחנו כן יודעים איזו החלטה/מעשה אנחנו נעשה, למקד את המחשבה/המודעות שלנו למה אנחנו כן רוצים שיקרה.
לדמיין שאנחנו יכולים לעשות הכול ולהשיג הכול.

כאשר אנחנו מאפשרים לעצמנו מודעות בכל חלק בחיינו בו אנחנו מבקשים שינוי. אנחנו בעצם מאפשרים לעצמנו לשים עליו את הפוקוס, להיות מודעים אליו, לראות אותו, לשמוע אותו, להרגיש אותו.
בעזרת אותה יכולת אנחנו גם יכולים לאפשר לעצמנו לעשות בו את השינויים הנדרשים, בתחילה בעזרת המחשבה שלנו/ הדמיון שלנו, ואחר כך על ידי הפעולות המתאימות/ נדרשות כדי לזמן את השינוי.
לחיות את החיים בדיוק כמו שאנו רוצים.

דמיון מודרך NLP בין המצוי לרצוי

דמיון מודרך, NLPבין המצוי לרצוי

כיצד נאפשר את תהליך השינוי בחיינו ?

השלב המשמעותי ביותר בתהליך השינוי הוא הרצון שלנו ליצור אותו, השינוי לא יתרחש באם לא נרצה.

כאשר אנחנו רוצים לעשות שינויים בחיינו בנושאים דוגמת: זוגיות, עבודה, התנהגות, מחשבות, תקשורת, משפחה, יחסים, הגשמה ועוד.
חשוב בתחילה שנתבונן על שתי נקודות מרכזיות: היכן אנחנו נמצאים עכשיו, לאן אנחנו רוצים להגיע.

שתי נקודות אלה מאפשרות לנו לגלות את המצב המצוי ואת המצב הרצוי.
המרחק או הפער ביניהם הוא מה שרוב בני האדם מכנים ה-"בעיה".
סגירת הפער בין המצב הרצוי למצב המצוי הוא הסיבה לכל תהליך שינוי שאנחנו מבקשים בחיינו.

לכן, כאשר אנחנו רוצים באמת להשיג את המצב הרצוי, חשוב שנחליף את המילה בעיה במילה מטרה. ומכך, השגת המטרה היא גם פתרון הבעיה.

בנוסף מודעות - שהיא הבסיס לכל החלטה לשינוי .
כאשר נמקד את תשומת הלב והמודעות שלנו בפרטי המצב הנוכחי ולקראת מה אנחנו הולכים, נאפשר דיאלוג משמעותי ופורה בין ההווה לבין העתיד המצופה.

לכל מטרה יש תמונה

לאחר מכן חשוב להתחיל ולדמות את המצב הרצוי באופן מפורט, זהו תהליך הכרחי אשר בלעדיו לא יתבצע שום תהליך שינוי כיוון שאי אפשר לנוע אל עבר מטרה בלתי ידועה.

זו הסיבה בגללה אנחנו חייבים לראות אותה. דימויים, תמונות, סרטים, ממחישים לנו את המטרה אליה אנחנו מכוונים.

"מערכת היחסים" שלנו עם העולם נעשית בעזרת חמשת החושים, זוהי מערכת הקליטה שלנו ודרכה זורם כל המידע.

לאחר שהוא מגיע אלינו נערך עיבוד של המידע באמצעות המערכות המייצגות: הראיה, השמיעה או החישה, לכן כה חשוב שהמטרה שלנו תעבור דרכם.
כלומר: מה אנחנו רואים, שומעים ומרגישים כאשר אנחנו מתארים את המטרה המבוקשת.
ככל שנראה את התמונה באופן מפורט יותר, נשמע אותה באופן עשיר יותר ונחווה אותה באופן מלא יותר כך יקל על המוח לתכנן כיצד הוא הולך להגשים את המטרה הזו.

מכיוון שהמוח אינו מבחין בין התרחשות שאירעה בדמיון לבין ההתרחשות שאירעה במציאות, נוכל באופן מיידי לבדוק את התוצאות באמצעות ההדמיה.

כך נוכל לדעת ולהרגיש האם המטרה שלנו מתאימה, האם זה בדיוק מה שאנחנו רוצים, האם זהו המצב החיובי עבורנו, האם השגת המטרה תשפר את איכות חיינו והאם היא הולמת את התנאים בהם אנחנו חיים.

במידה והמשוב שקבלנו על השגת המטרה או חלקים ממנה אינו מתאים – אנחנו יכולים לעשות את השינויים והעדכונים המתאימים כדי להשיג את המטרה באופן הרצוי והמתאים לנו ביותר.

חשיבה חיובית

תנאי נוסף שיאפשר לנו להשיג את המטרה שלנו הוא ניסוח המטרה באופן חיובי.
זאת אומרת להגדיר מה אנחנו כן רוצים במקום מה אנחנו לא רוצים.
לדוגמא: אני לא רוצה להישאר לבד. ננסח זאת: אני רוצה זוגיות.
במקום אני לא רוצה להיכשל. ננסח זאת: אני רוצה להצליח.

הניסוח החיובי חשוב כיוון שהמוח אינו מכיר את המילה לא ולכן בעצם מה שהוא שומע זה לבד, או להיכשל, מה שיכול לגרום לכך שנשיג את היפוכה של המטרה המדויקת שלנו, זוגיות או הצלחה.

דמיון מודרך ו-NLP מאפשרים שינוי

כאשר אנחנו בוחרים לעבוד עם דמיון מודרך ו – NLP אנחנו מסכימים להיכנס לתהליך של שינוי.
אנחנו מחליטים לצאת למסע מרתק המתחיל בהווה שלנו ומסתיים בהשגת המטרה הרצויה בעתיד.

במהלך המסע ובעזרת כלי הדמיון המודרך ו-NLP אנחנו אוספים המון מידע משמעותי והכרחי לתהליך השינוי והשגת המטרה.
בין היתר אנו לומדים על מצבנו הנוכחי, על המצב הרצוי לנו. על מפת השטח הייחודית לנו. על הכוונות החיוביות שבנו. על התפקוד החיובי של החלקים השונים הנמצאים בנו, על המשאבים והיכולות שלנו וכיצד אנחנו יכולים לדגום אותם כדי להשתמש בהם להשגת המטרה הנוכחית.

העבודה עם כלי הדמיון המודרך ו-NLP מאפשרים הפעלת אסטרטגיות שונות אשר יסייעו לנו לעבור את המסע בשלום ולהגיע בדיוק למה שמתאים ונכון לנו ביותר בחיינו הנוכחיים.
כמו גם להגדיל את אפשרויות הבחירה, להרחיב את המודעות שלנו ולפשט באופן משמעותי את תהליך השינוי שאנו מזמנים לחיינו.

וכמו שאמר צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה: " לא החזק ביותר, או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי"