יום חמישי, 28 במרץ 2013
דמיון מודרך ו-NLP - לחיות ברגע הזה
דמיון מודרך ו-NLP - לחיות ברגע הזה
ללמוד להיות ברגע. לחיות כאן ועכשיו. ברגע הזה. ליהנות ממנו, לחוות אותו, לשהות בו.
אל מול האופציה השנייה, אובססיביים במחשבות לגבי העבר או דואגים למה שיהיה בעתיד.
כולנו חווים את אותו פטפוט תמידי, כמעט אינסופי בראשנו: במה נכשלנו, מה לא היינו צריכים לעשות, לומר, איך לא היינו הורים, בני-זוג, חברים, ילדים, עובדים מספיק טובים.
או מה אנחנו צריכים לעשות, לומר, איך להתנהג. איך אנחנו נראים, נתפסים בעיני אחרים, מה הם חושבים עלינו.
כולנו מכירים את אותו שיח מטריד, שעליו ואליו אנו חוזרים שוב ושוב בראשנו בחלק נכבד מהיום.
היכולת הבסיסית לתת למוח שלנו להירגע, להרחיק או להחליף מחשבות מלחיצות, מעיקות, או להשתיק פטפטת אינסופית במוחנו - מתאפשרת ברגע שאנחנו מבינים שהמוח גמיש, וניתן לאמן אותו כדי לקבל רוגע, שלווה, מנוחה, ומתוך כך להביא שלום, קבלה ואהבה לחיינו.
להיות ברגע הזה - חוויה זו מאפשרת מציאת מודעות חדשה בחיינו. ניתן לעשות זאת בכל שלב, בכל מקום שבו אנחנו בוחרים לעשות זאת. בין אם אנחנו בנסיעה או בהליכה, במפגש עם חברים או בערב שקט עם המשפחה בבית, או לבד.
להיות ברגע - השהייה ברגע הזה מזמינה אותנו לשים לב מה אנחנו חושבים, מרגישים, חווים, מבלי לשפוט דבר. פשוט להיות.
לשים לב לדברים שפעמים רבות נמצאים מחוץ ל"רדאר" הרגיל שלנו, כמו למשל מה אנחנו רואים מסביבנו, מעבר למה שאנחנו רגילים לראות, או מה אנחנו שומעים מעבר לקולות שהקשב שלנו מכוון אליהם בדרך-כלל. האם יש דברים נוספים שאנחנו יכולים לחוות מלבד הדברים שאליהם הורגלנו, התרגלנו במצבים מסוימים.
ההבנה הבסיסית שאיננו יכולים לשנות את עברנו, לא משנה כמה נחזור ונעבור על מה שהיה במוחנו; בדיוק כמו שאיננו יכולים לחזות מה יקרה בעתיד, אנחנו רק יכולים לנחש מה יהיה; כמו שאנחנו לא יודעים מה באמת אחרים חושבים, אנחנו רק יכולים לנחש מה הם חושבים עלינו או רואים בנו – הבנה זו מביאה למחשבה מדוע להשקיע כל-כך הרבה זמן בדאגה למשהו שקרה, יקרה או לא יקרה, או איך יקרה.
מתוך כך הדבר המשמעותי, המהותי, היחידי - הוא להיות עכשיו ברגע זה. מחוברים באופן מלא ושלם למה שאנחנו כאן ועכשיו.
כי בעצם כל מה שאנחנו עושים וחושבים, אנחנו יכולים לחשוב ולעשות רק ברגע זה.
אין רגע אחר.
עצם ההבנה שהרגע הזה הוא הרגע האמיתי היחיד שקיים, ומה שאנחנו עושים בו, רק לו יש משמעות, רק הוא קיים - תאפשר לנו להתחיל לחיות באמת, למצות את מלוא הפוטנציאל שלנו, והכי חשוב - פשוט להרגיש ולחוות כל שנייה בחיינו.
כשאנחנו מתבוננים סביב, בדיוק ברגע שאנחנו נמצאים במקום מסוים ולא עסוקים במחשבות על מה אנחנו צריכים לעשות או לומר - אנחנו יכולים לראות, ממש לראות, מה יש מסביבנו: הנוף, האנשים. לראות דברים שאלמלא היינו עסוקים בראשנו בדברים אחרים, היינו יכולים לראות ולחוות אותם במלוא עוצמתם. לראות ולהרגיש אותם.
כשאנחנו מקשיבים באמת, שמים לב למנעד הקולות הנמצאים מסביבנו, נוכל לשמוע גם קולות נוספים שאולי לא הבחנו בהם, כי היינו עסוקים בדאגות או במחשבות על העבר או בתכנונים לעתיד. או-אז נוכל לשמוע את ציוץ הציפורים, המוסיקה, הקולות הנוספים, התנועה בחוץ. את הקול הפנימי שלנו.
אלמלא היינו עסוקים במחשבות שונות, אולי בזמן שהיינו אוכלים היינו נותנים את דעתנו לטעמם המורכב או הפשוט של המאכלים, חווים את שלל הטעמים על הלשון, את הריח והחיבור ביניהם. נהנים ממה שמגיע לפינו הרבה יותר, מרגישים את הטעמים בכל חלקי גופנו. מחוברים לגופנו.
אם היינו נמצאים עם אהובינו ולא עסוקים בנייד שלנו, או כאשר אנחנו מטיילים עם ילדינו או עם חברים, היינו מוותרים על אס-אם-אסים ומחשבות אחרות, ובמקום זה פשוט באמת נמצאים בחברתם, נהנים מהם, משתפים, נותנים, מקבלים – או-אז היינו חווים את החיים בעוצמה אחרת, את האהבה כפי שהיא ברגע זה, שאולי לא תהיה בזמן אחר.
כל מה שאנחנו עושים, אנחנו יכולים לעשות רק ברגע הזה. הפגישה הזאת עם החבר לא תחזור על עצמה כך כמו שהיא פעם נוספת. הנוף הנשקף מחלון המכונית כאשר אנחנו נוסעים לא יהיה אותו נוף כשנחזור או כשניסע בפעם אחרת. הטעם של העוגה שאנחנו אוכלים עכשיו לעולם לא יהיה אותו טעם.
והתחושה שלנו כאשר נהיה באמת ברגע הזה, לעולם לא תהיה אותה תחושה בפעם אחרת.
לכן כאשר אנחנו נמצאים, לומדים להיות מודעים לרגע הזה, מביאים אותו חזרה אל חיינו, בדיוק כמו שהיינו קטנים ויכולנו ליהנות מכל רגע ורגע, להיות בו - נוכל להרגיע את הראש העמוס שלנו, לתת לו שקט, לאפשר לו להפעיל יכולות נוספות הקיימות בו ושכחנו שהן שלנו, שאפשר להשתמש בהן. פשוט כדי לחיות. פשוט להיות אנחנו.
כדי לאפשר לעצמנו ללמוד להיות ברגע הזה, עלינו לאמן את עצמנו לעשות זאת - מכיוון שאנחנו רגילים לחיות בעבר ובעתיד, ולהיות במקומות אחרים.
האימון יכול להיות בכל צורה שמתאימה לנו. ניתן להחליט לעצור ולהקדיש מספר פעמים ביום זמן לרגע הזה שבו אנחנו נמצאים. או לבחור שעה ביום שבה נעשה זאת באופן מלא, מוחלט, שלם. ניתן לבחור כל פעם מקום אחר, ופשוט להחליט שעכשיו אנחנו נמצאים בו - עם כל החושים שלנו. רואים, שומעים, מרגישים, טועמים, מריחים.
להיות בתשומת לב מלאה לפעילויות שונות שאנחנו עושים, מתוך מודעות מלאה למה שאנחנו עושים. להיות ברגע הזה. להתבונן, לשהות, לבדוק מה אנחנו מרגישים ואיפה אנחנו מרגישים זאת בגופנו. עכשיו, בזמן הזה.
ברגע שנבחר ונדע לחיות ברגע הזה - נלמד להסתכל אחרת על דברים, להקשיב ממקום חדש, לפרש מצבים באופן שונה. נוכל לשחרר את המחשבות שלנו, כך שמחשבות חדשות יגיעו, והחלק הלא מודע שלנו יוכל להעלות פתרונות רעננים, להחליף פעולות אוטומטיות, להשמיע את קולו האותנטי, זה המחובר לעולם הערכים והאמונות המקודשים לנו.
מתוך כך נפתח את עצמנו לאפשרויות חדשות, כאלה שלא ראינו קודם, כשהיינו עסוקים בדברים אחרים.
כפי שנאמר בקהלת פרק ג': "לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים".
יום שישי, 8 במרץ 2013
החופש לבחור - הבחירה להיות חופשי
החופש לבחור - הבחירה להיות חופשי
להיות חופשי, משוחרר, עצמאי. לחוות את החירות כל בוקר כשקמים, ובערב כשהולכים לישון משוחררים.אנו נוהגים להשתמש במילים אלה, לחפש את התחושה הזו כמעט בכל דבר שאנו עושים. שלא יגידו לנו מה לעשות. לעשות רק מה שאנחנו רוצים. להשתחרר. להיות עצמאיים.
אך האם באמת אנחנו מבינים את המשמעות העמוקה של התחושה הזו שאנו מחפשים? האם היא אפשרית? ואם כן, לכמה זמן? מתי? איך? איזו צורה יש לתחושה הזו? האם באמת אפשר לתאר אותה במילים? האם באמת היא קיימת? ואם כן, כיצד נדע שזו התחושה? שכך מרגישים משוחררים, חופשיים? כמה באמת אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות חופשיים? לעשות מה שבא לנו? האם כשאנו תופסים אותה היא באמת שלנו? האם אפשר בכלל לתפוס אותה? האם חופש הוא אשליה?
המילים בעברית המתארות חופש, חירות, שחרור, עצמאות, בשורשן נוכל לגלות שגם בהן יש משהו חמקמק.
חופש מגיע מהשורש חפש - האם אנחנו צריכים לחפש אותו? ואם כן, איפה?
חירות מגיעה משורש חרר - לחורר חור, ומה יהיה גודלו? מה מצידו השני?
שחרור מגיע מהשורש שחרר, ומן הסתם לא סתם ניתן למצוא בו את השחר, תחילתו של יום, ואת השחר שהוא גם פשר, מובן. ואת השחר שהוא גם לתור אחרי, לחפש.
ומצידו השני את השחר שהוא קודר וחשוך ושחור - ובאיזה צד נבחר?
ועצמאות מגיעה משורש עצם, בו נוכל למצוא גם עוצמה, כוח, עוז, חוזק, גוף, גרם, כל דבר הקיים בטבע, החלק הקשה בשלד. עיקר, ממש, תמצית, יסוד, טיבו של החומר, ישות, מהות - מהי אותה מהות, האם היא טבעית בי, או חיצונית לי?
חופש לחפש
אם נכתוב בגוגל את צמד המילים האלה יעלו ראשית אתרים של חופשות וחברות טיולים.כמובן שגם פה נמצא חופש. אבל כדי לאפשר לעצמנו לגלות את החופש האישי שלנו, אנחנו צריכים להגיע אפילו עוד יותר פנימה מאשר חופשה באילת או בכל מקום אחר בעולם.
לבדוק מה משמעות החופש בעינינו, בתוכנו. לשם כך עלינו לצאת למסע.
מסע בעולם של מילים, ערכים, תבניות, אמונות מעצימות ואמונות מגבילות, לנוע בתוכם, להתבונן בהם, לגלות את המשמעות שלהם בעינינו. לפרק ליחידות ולבדוק כל חלק בנפרד.
מהם האמונות והערכים המקודשים בעינינו, שעליהם לא נוותר ושאותם לא נעבור.
מה אנחנו יכולים להחליף ולשנות, כי פעם אולי זה התאים לנו, אבל עכשיו כבר לא.
מה גורם לנו אושר, שמחה, רווחה, משמעות.
"אם קנית ידיעה, יהיה אשר יהיה טיבה, קנית דבר שיש בו מועיל לשכלך, כיוון שהוא מסייע בידך לזרוק ממך את הקליפה ולהחזיק בחלק הפנימי. כי לא ייתכן לחייב ולאהוב דבר או לשלול ולשנוא אותו כל עוד לא נודע לנו טיבו" (ליאונרדו דה וינצ'י).
לאחר שנחקור ונִלמד את עצמנו, את החלקים השונים הנמצאים בנו - מה כובל אותנו, מה מעכב ומונע מאיתנו להרגיש חופשיים ושלמים, כמו גם מה מעשיר, מפתח, ממלא ומשמח אותנו - נוכל בהמשך להבין, להכיל, לקבל ולאהוב את כל החלקים שבנו, ואת המתנות שהם מעניקים לנו, ומתוך כך נגלה כיצד הם יכולים להשלים אחד את השני.
מכאן גם נדע כיצד לעשות את השינויים המתבקשים על-ידינו כדי לאפשר לעצמנו להיות בדיוק במקום המתאים לנו בשלב זה בחיינו, להרגיש משוחררים ולהגשים את אשר אנו מייחלים לו.
חופש הבחירה
איננו יכולים לחמוק מכך שנגזר עלינו לבחור. אנחנו בוחרים בכל רגע נתון בחיינו, מה לאכול, מה ללבוש, מה לומר, למי לומר, וכן הלאה. כל ניסיון לברוח מבחירה בלתי אפשרי, שכן עצם הבריחה עצמה גם היא בחירה.בספרו "האדם מחפש משמעות" כתב ויקטור פרנקל: "[...] אפשר ליטול מן האדם את הכול חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש - לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו. ותמיד היו הזדמנויות לבחירה. יום יום, שעה שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם ישותך, את חירותך הפנימית: שקבעו אם תהיה או לא תהיה כדור משחק בידי הנסיבות, אם תוותר על חירותך ועל הדרת כבודך ותתגלגל בדמות האסיר הטיפוסי [...]. בסופו של חשבון מתברר, כי האסיר נהפך למה שהיה מתוך הכרעה פנימית, ולא רק עקב השפעות המחנה. מכאן שביסודם של דברים יכול כל אדם אף בנסיבות אלה, להכריע בעצמו, מה הוא יהיה - מן הבחינה הנפשית והרוחנית גם יחד [...]".
כשאנו מודעים לעובדה שאנחנו בוחרים בכל רגע נתון בחיינו, אנחנו גם מודעים לעובדה שהבחירה היא בשליטתנו. בנימין ד'יזראלי אמר: "אנו יוצרים את עתידנו וקוראים לזה גורל".
שני רכיבים אלה סותרים כביכול זה את זה כיוון שהראשון (יצירת העתיד) מניח חופש רצון, והשני (גורל) מניח נסיבתיות.
כאשר נבין שהרשות נתונה ומעשינו אינם נכפים עלינו, נוכל להחליט שאנחנו אלה היוצרים את עתידנו, ולנו ורק לנו יש השליטה על כך, מתוך עקרון הבחירה החופשית שאנו אלה האחראים על דרכי הפעולה ועל המחשבות שלנו.
להשתחרר מהפחד
פחד יכול להיגרם מסכנה מוחשית וממשית. אז הפחד משמעותי ושומר עלינו.אולם רוב הזמן אנו חיים עם פחדים שונים הפוגעים בתפקודנו, משבשים את חיינו ומונעים מאיתנו להרגיש חופשיים. רובם אינם קשורים למציאות אובייקטיבית כלשהי.
סוגי הפחד במקרים אלה הם רבים ומגוונים, ובדרך-כלל מגבילים אותנו ומונעים מאיתנו להשיג את מטרותינו וחלומותינו.
אפיקטטוס, פילוסוף יווני, אמר: "לא הדברים כשלעצמם מחרידים את האדם, אלא כפי שדמיונו מתאר אותם". והוסיף ואמר: "מה שמפחיד אותנו אינה המציאות, אלא המציאות כפי שהיא נתפסת במוחנו".
מרקוס אורליוס, פילוסוף ואחד מקיסרי רומא, אמר: "החלק הגדול ביותר של צרותיך נגרם על-ידי דמוייך - כך אתה יכול להשתחרר מצרותיך בכל עת שתרצה".
היכולת שלנו ללמוד כמה שיותר את נושאי הפחד שלנו וכיצד נטפל בהם, כמו גם היכולת שלנו לשלוט במחשבות ובדימויים שאנו מייצרים במוחנו, ובהמשך חיבור ליכולות, לעוצמות ולמשאבים שלנו - כל אלה יאפשרו לנו לשחרר את הפחד.
כמו שאומר פרנקלין רוזוולט, נשיא ארצות-הברית בעבר: "הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד עצמו".
לסיכום, החופש הוא שלנו. אנו אלה שנבחר כיצד נחיה אותו, ואצלנו האחריות לחיות באופן הנכון והמתאים לנו: משוחררים מפחדים, חופשיים לחפש ולבחור.
מחוברים בעוצמה לכוח, לעיקר, ליסוד, למהות שלנו, שבנו.
כפי שאומר הרב קוק: "יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו - בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים - הוא עבד".
הירשם ל-
רשומות (Atom)